Page 34 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A

‫‪Pg: 34 - 2-Back 21-05-11‬‬

‫‪ 34‬פ נ י י א נ ו ס‬

‫פעמים‪ ,‬כאשר ביקש המארח להאציל על המקום אווירה נינוחה יותר‪ ,‬היה‬
‫מחליף את תאורת החשמל במנורות שמן שהותקנו בקני כסף על שניים מקירות‬
‫החדר‪ ,‬ואלה היו מפיחות מעט חמימות בתוויהם הנוקשים והקפואים של‬
‫העצמים‪ ,‬בעוד שמחוץ לחדר נותר חלל הבית שרוי בחשכה‪ .‬אמברוזיו‪ ,‬מצדו‪,‬‬
‫מיאן לערוך כל שינוי בבית ומעולם לא העתיק דברים ממקומם‪ .‬תמיד דיבר על‬
‫כך שבקרוב יציע ֹו למכירה או ישפצ ֹו מקצה לקצה‪ ,‬אך שנה אחר שנה נותר הכול‬

‫על מקומו‪.‬‬
‫באותו ערב ירד גשם זלעפות‪ .‬בשמיים נתקשרו ענני סופה שחורים ורוחות‬
‫שורקניות הצליפו מכל עבר כאשר הקשתי על דלת ביתו של אמברוזיו‪ .‬הלה‬
‫הקביל את פניי בעליצות אופיינית והזמינני אל הטרקלין‪ ,‬שם המתינו על‬
‫השולחן קנקן תה מהביל ועוגיות קינמון‪ .‬נשמעה חריקה ולאחריה צליל חבטה‬
‫עמום‪ ,‬ורוח פרצים הסתננה פנימה‪ .‬אמברוזיו פלט קללה בשפת אמו ונחפז אל‬
‫מקור הרעש‪ .‬הייתה זו דלת הכניסה האחורית‪ ,‬הנפתחת אל האכסדרה והגן‪,‬‬

‫שמפאת הרוחות הוטחה אל הקיר שוב ושוב‪.‬‬
‫"הבריח שוב נשבר‪ ,‬זו הפעם המי יודע כמה‪ ,‬נסה להתעלם‪"...‬‬
‫וכאילו כדי להסוות את חריקת הצירים החוזרת ונשנית‪ ,‬ניגש לגרמופון שניצב‬
‫באחת מפינות החדר‪ ,‬שלף תקליט והניחו על המשטח העגול‪ .‬לאחר מכן סובב‬
‫את המנואלה‪ ,‬וצלילים רכים וארוכים החלו בוקעים מתוך קנה המתכת‪ .‬סקצייה‬
‫של כלי מיתר ניגנה נושא איטי ומהורהר‪ ,‬ולאחריה‪ ,‬אט־אט כבחלום‪ ,‬נמסכו‬
‫באוויר ארפג'ים אפלוליים‪ ,‬מוצלים ונוסכי קסם אשר התפשטו בחלל החדר‬
‫כאדוות רכות‪ .‬מבעד למצלול הערפילי הבקיעה־נקרעה תרועת חצוצרה מרוחקת‪,‬‬
‫צלולה וזכה‪ ,‬שנישאה מעלה בחגיגיות‪ ,‬כהבטחת פז שמימית‪ ,‬ומילאה את‬
‫האוויר‪ .‬הייתה זו מוזיקה מכשפת ביופיה שהייתה מוכרת לי אך במעומעם –‬
‫מארג מושלם של יופי ועוצמה – אך בה בעת השרתה עליי מועקה וליבתה את‬
‫קוצר רוחי‪ .‬בשל מיחושי הגוף שייסרוני בלא הרף‪ ,‬נבצרה ממני ההנאה‬
‫שבהאזנה וניטלה ממני כל יכולת לקיים שיחה בטלה‪ .‬אמברוזיו‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫היה במצב רוח מרומם‪ ,‬ובסבר פנים משולהב היה מפליג בדברי להג רגשניים‪.‬‬
‫"פּרסיפל"‪ ,‬אמר בטון מתנצל כמעט‪" ,‬הזקנה שלי תמיד רחשה חיבה מיוחדת‬
‫לאופרה האחרונה של ַו ְג ֵנר‪ ,‬ובימים חורפיים כמו זה הייתה נוהגת לשבת כאן על‬
‫הכורסה ולהאזין לה בריכוז מתחילתה ועד סופה‪ .‬בגבור עליה מחלתה הייתה‬
‫המוזיקה הזאת המזור היחיד למכאוביה‪' .‬אודיסיאה של הנפש'‪ ,‬כך הייתה מכנה‬
‫אותה‪ ,‬את זה אני זוכר היטב‪ .‬ואני – שער בנפשך – אנוס הייתי לשבת ל ִצדה‬
‫ולהקשיב לצלילים המדכדכים הללו‪ ,‬לפומפוזיות המלנכולית ומלאת הפאתוס‬
‫הזו‪ ,‬הנפוחה מחשיבות עצמית‪ ,‬ולגרמנית‪ ,‬שחיתוכה הצורמני מעולם לא‬
‫התיישב באוזניי עם שירה‪ .‬אבל‪ ,‬ובכך עליי להודות‪ ,‬בחלוף השנים למדתי לחבב‬