Page 33 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 33
Pg: 33 - 2-Front 21-05-11 2
נ ג ר ד ו 33
לגזמה – עמדו חלליו של הבית מוצללים תמיד ,ונותרו באפלולית צוננת גם
בשיאו של יום קיץ .קרני השמש הדחוקות שהרהיבו להסתנן מבעד לשמשות
האפלות ולתריסים הנאנקים תחת שרכי המטפסים השרו בכול אור דמדומים,
הקדירו את פני המבואות ,המעברים והחדרים והעטו על תכולתו המצופפת של
הבית גוון אפרפר עגמומי.
אפילו הטרקלין ,שהיה ללא ספק החלל הגדול והמרווח ביותר בבית ,היה
עמוס עד להתפקע ברהיטים ,פסלים ,פוחלצי חיות ,תבליטים עתיקים ,מנורות
קנים עשויות כסף ,מזכרות מסע מארצות רחוקות ,עציצי קקטוס קמלים למחצה
ועוד שלל עצמים מוזרים ,גדולים כקטנים ,שלא תמיד היו ניתנים לזיהוי; היו שם
רהיטי אַר־ ֵדק ֹו ,אצטבאות ויקטוריאניות ,כורסאות בסגנון לואי השישה־עשר,
כונניות עשויות עץ מהגוני עמוסות ספרים כרוכים בהידור ,הדפסים עתיקים
וכתבי יד – חלקם נתונים במסגרות ססגוניות ומוצגים לראווה; היו שם שידות
סיניות וכונניות שדלתותיהן היו מחופות זכוכית וניציאנית ועל מדפיהן היו
פזורים ללא הבחנה מיניאטורות מחרסינה ,גרוטסקות ,כלי פורצלן ,פסלוני
שנהב ,מניפות ,מאובנים ,חלוקי נחל משוחים לכה ומעוטרים דוגמאות
זערוריות ,מדליוני ארד עם דיוקני חיות ,ועוד מיני שכיות חמדה ומזכרות –
הכול נאסף בידי דיירת המעון הקודמת .קשה היה שלא לחוש צביטת לב לנוכח
שעטנז מוזר ואיום זה של סגנונות ואופנות – מרביתם פסו מן העולם לפני עידן
ועידנים – ולא לרחוש מידה כלשהי של חמלה כלפי הברייה המנוחה
שאומללותה נשתקפה היטב בכאוס זה של עולמות מתנגשים ,מצופפים,
מגובבים ,כאילו התקשתה להציב את רגליה בזמן ובמקום שיועדו לה .ברי היה
כי לא סרוּת טעם או סגנון קלוקל הם שעמדו ביסוד חיזיון מדכדך זה ,אלא
התעקשותה הנואשת של האישה האומללה לדבוק בקרקע המציאות השוקענית,
הנשמטת אל תהום האי־ודאות .ואולם בכך לא נתמצתה כל מסכת גיבוב החפצים
מכמיר הלב :את הקירות עיטר אוסף גדול של ציורי שמן ,חלקם דהויים
ומחורצים בשיני הזמן עד כי כמעט לא ניתן היה לעמוד עוד על תוכנם; אחרים –
מצבם שפיר יותר – הציגו דיוקנאות חמורי סבר ,אשר בהיותם טובלים למחצה
באפלוליתו התמידית של הבית ,הותירו במתבונן חותם של קדרות מזרת
אימה .ואם לא שבעה העין די מערבוביית הצבעים והצורות ,הוסיפו הטפטים
המצהיבים ,עטורי הדוגמאות המשתבללות ,אשר פקעו כבר במקומות רבים,
קורטוב אחרון של עגמומיות.
אולם גולת הכותרת של קרנבל נוגה וגרוטסקי זה הייתה ללא ספק נברשת
אדירת ממדים ,עמוסת תליוני קריסטל ,שהשתלשלה מתקרת הטרקלין העשויה
ספיני עץ והפיצה אור רפאים צהבהב ,אשר האיר אך בקושי את פינותיו
המרוחקות של החדר ואת גומחות הסתר הרבות מספור ,המוצללות תמיד.
