Page 291 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali

‫ אראו תשרפ‬ ‫‪Pg: 291 - 10-Back 22-04-14‬‬

‫" ִצ ָ ּום ֲע ֵלי ֶהם ְל ַה ְנ ִהי ָגם ְ ּב ַנ ַחת ְו ִל ְס ּ ֹבל א ֹו ָתם"‪20‬‬

‫בלא מעט מצבים שבהם הייתי עד להתנהלות בין עובדים למנהלים‪,‬‬
‫אמרתי לעצמי‪" :‬אילו אני הייתי במקומו של אותו מנהל‪ ,‬לא הייתי מחזיק‬
‫מעמד"‪ .‬אותם מנהלים מנוסים החזיקו מעמד ולא התפרצו בכעס‪ ,‬גם‬
‫כאשר נאמרו להם ועליהם דברים קשים מאוד מפי הממונים עליהם או‬
‫העובדים שתחתיהם‪ .‬על אף הקושי‪ ,‬תמיד הם הצליחו בתבונה להתנהל‬

‫ללא התלהמות יתרה – ובסוף בסוף‪ ,‬הכול הסתדר‪.‬‬

‫מנהיג חייב לדעת להכיל את העם‪ ,‬מנהל חייב לדעת להתמודד במתינות‬
‫עם עובדיו בכל מצב‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬הורי המשפחה חייבים לדעת לחבק‬
‫את ילדיהם בכל מצב ולהגיב במתינות לסיטואציות הכי מעצבנות‬
‫ומאתגרות שיש‪ .‬הדבר נכון גם כאשר הילדים מעצבנים‪ ,‬גם כאשר יש‬
‫עובדים שפועלים בכוונה כדי להתריס וגם – במישור ההנהגה הלאומית –‬

‫כאשר העם מתנהג באופן לא ראוי לדעתו של המנהיג‪.‬‬

‫בפרשת "וארא" אנו נפגשים באחד משיעורי המנהיגות הקדומים‬
‫והיסודיים ביותר‪ .‬משה ואהרון ממשיכים את תהליך הוצאת בני ישראל‬
‫ממצרים‪ ,‬אך הפעם מעלים הילוך ומתקדמים בתהליך‪ .‬התהליך הזה גורר‬
‫לא מעט מכשולים ואתגרים‪ ,‬הן אל מול בני ישראל והן מצד פרעה מלך‬

‫מצרים‪ .‬אל מול הבלבול‪ ,‬בוחר הקב"ה אסטרטגיה אחרת‪:‬‬
‫ִַוְוּ"ְ ַבייוְֵַׁנַיידַשֵ ּד‪ַ-‬בִֵּליּברְחרשָׂהרֶ' ֵא‪,‬הא'תֶל‪,‬א‪ְ ֶ-‬לאּבלֹ ֵ‪-‬לניא‪ֹ-‬מ ׁ‪ִֶׁ --‬יֹמָ ׁש ְֶששְׂהשָמרְהו ֵע ֶאּוא ֵ ּלל ֵל‪,‬אא‪ַ-‬לֵַיאֹממ‪ֲַ ,‬רהְאוְ‪ֵֹ .‬רראןי‪ּ,‬צ ֹבְֹוךַו‪ְִ .‬איי ַַׁוְְצַיֵ ּשוַד ָ ֵד ּמםֵבּבֵערִֶר‪,‬נאיל ֶ ַֹמא‪ׁ-‬פ ְ ְֶ ּלרבש ֵנ‪ֹ -‬עיהּ ַ‪,‬פִהְי‪ִ ,‬רְ ַלושׂ ְָֹעֲפראֵ ִנהֵנייא ֶל ֲ‪,‬מהע ַ'ֶ ְלרו ְֵֶךללאלְאִשמׂ‪ֹ -‬מְַָּפצפְָרָ‪:‬ררתִִיי ֹעֵםהם;ןה‪.‬‬
‫ֶמ ֶל ְך ִמ ְצ ָר ִים ‪ְ -‬לה ֹו ִציא ֶאת‪ּ ְ -‬ב ֵני‪ִ -‬י ְשׂ ָר ֵאל‪ֵ ,‬מ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָר ִים"‪( .‬שמות‬

‫ו‪ ,‬י–יג)‪.‬‬

‫תחילה‪ ,‬מדבר הקב"ה עם משה ומבקש ממנו ללכת לפרעה ולדרוש‬
‫את שחרור בני ישראל‪ .‬בתגובה טוען משה שאם בני ישראל לא שמעו‬

‫‪ 2 0‬פרשת וארא‪ ,‬תש"פ‪.‬‬

‫‪291‬‬