Page 292 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 292

‫‪Pg: 292 - 10-Front 22-04-14‬‬

‫אליו‪ ,‬אז קל וחומר שפרעה לא יקשיב‪ ,‬במיוחד בשל העובדה שהוא ערל‬
‫שפתיים‪ .‬הקב"ה בוחר לקטוע את אותה שיחה‪ ,‬ועובר לציווי המופנה‬

                                                                  ‫לאהרון ולמשה יחדיו‪.‬‬

‫גם לאהרון‪ ,‬ומה פירוש לשון הפסוק‬           ‫" ַהו ְיד ַצב ֵ ּוריםם ֶאתלמ‪-‬וְ ּב ֵהנייםִי‪ְ .‬שׂ ָמרד ֵואעל‪,‬מְוו ֶאפנלה‪ַ ּ -‬פ ְהרציֹעווהי‬
‫ֶמ ֶל ְך ִמ ְצ ָר ִים"? לכאורה‪ ,‬היה צריך‬

‫להיות כתוב "ויצום להוציא את בני ישראל מארץ מצרים"‪ ,‬שהרי הציווי‬

‫הופנה למשה ואהרון‪ .‬איזה ציווי ניתן כאן כלפי בני ישראל ופרעה?‬

            ‫שני כללים להנהגה מוצלחת‬                                                                                                                                                                                                                                                                                  ‫פרשיות מהחיים‬

‫רבי עובדיה ספורנו (‪ ,1468-1550‬איטליה) מסביר שאותן מילים מיותרות‬
‫לכאורה הן מעין "כתב המינוי" של משה ואהרון על בני ישראל ועל פרעה‪.‬‬
‫מהיום ישראל ופרעה יבינו שמשה ואהרון הם "השרים" הממונים עליהם‬

                                                      ‫וייאלצו לבסוף לשמוע בקולם‪:‬‬

     ‫"אל בני ישראל – על בני ישראל‪ ...‬ואל פרעה מלך מצרים‬
     ‫להוציא – ועל פרעה מלך מצרים מנה אותם לשרים בענין הוצאת‬
     ‫ישראל ממצרים‪ ,‬באופן שישראל וגם פרעה ישמעו על כרחם‬
     ‫למשה ולאהרן הממונים עליהם מאתו יתברך" (ספורנו‪ ,‬שמות‬

                                                                                  ‫ו‪ ,‬יג)‪.‬‬

‫גם רש"י (‪ ,1040-1105‬צרפת) מפרש בפשטות בדומה לדברי הספורנו‪,‬‬
‫שמשה ואהרון נשלחו לדבר אל בני ישראל ופרעה‪ .‬לפירוש זה מקדים‬

            ‫רש"י את דברי המדרש העונים לשתי השאלות ששאלנו לעיל‪:‬‬
     ‫יֵ"צמוֵישרצדרףריבארלםל ֹו‪..‬ה ִִַ'צצה ָָ ּּוָוּקאםםָ ּבל ֲָ"עע ֵָמהלליי ֶשֶוהאהַםלתוֲ ְחלַא ַאלֹהלֲ ְנהק ִ ֹרהאןיל ָֹגוה ִלרםָןְכ‪.‬הְ ּיבב ְַֹֹוונל ַ ִדתחפי ְ ּתבׁל ְִֶֹוודשְִלְָב ְֵאלסַרֶמיפּבֶֹרההלםּו ֹמ‪ְׁ ,‬א ֹלֶו ֶ ֵזשָמת ִההלםי ֲ‪ִ.‬אמץ ְִונ‪.‬יד ָאור ֲׁילע ַשצרֹוופ‪.‬לרם ּוְעְשׂפאָׁהפלשַ ּותמִיבטל ֹנום‪,,‬יך‬
     ‫ִצ ָ ּום ַעל ְ ּד ַבר ִי ְשׂ ָר ֵאל ְו ַעל ׁ ְש ִליח ּות ֹו ֶאל ּ ַפ ְר ֹעה"‪( .‬רש"י‪ ,‬שמות ו‪ ,‬יג)‪.‬‬

‫אומר הקב"ה למשה‪ :‬התלוננת שאתה ערל שפתים ולא יקשיבו לך –‬
‫אני מצרף אליך את אהרון אחיך‪ .‬הוא יפעל בצמידות אליך‪ ,‬הוא ידבר‬

                                                                                                                           ‫‪292‬‬
   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297