Page 293 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 293

‫ אראו תשרפ‬                                       ‫‪Pg: 293 - 10-Front 22-04-14‬‬

          ‫את הדברים ושניכם ביחד תישאו בעול‪ .‬באותה הזדמנות מלמד הקב"ה‬
          ‫את שניהם שיעור במנהיגות באמצעות אותן מילים שנראו לנו מיותרות‬
          ‫בתחילה‪ .‬הקב"ה מצווה אותם להתנהל בהתאם לשני הכללים הבסיסיים‬

                                                                                              ‫להנהגה‪.‬‬

          ‫כלל ראשון‪ :‬מעתה אתם המנהיגים‪ ,‬וחובה עליכם להנהיג את בני ישראל‬
          ‫בנחת ולסבול אותם‪ .‬אם אתם לא מסוגלים לזה‪ ,‬תגידו עכשיו ואמצא‬
          ‫מנהיג אחר‪ .‬מדובר בתנאי בסיסי לכל הנהגה‪ .‬לא משנה מה בני ישראל‬
          ‫יעשו לכם‪ ,‬אומר הקב"ה‪ ,‬אתם תתנהגו אליהם בנחת ותהיו מוכנים לסבול‬
          ‫כל מה שצריך‪ .‬המנהיג חייב להבין שהוא פועל בשביל העם‪ ,‬בעבור‬
          ‫האומה‪ ,‬ולא להיפך‪ ,‬שכוחו נובע מהעם ושהאומה היא העיקר ולא להיפך‪.‬‬

                     ‫מנהיגים חייבים להתנהג בנחת ולסבול למען העם – ולא להיפך‪.‬‬

          ‫כלל שני‪ :‬לא משנה מול איזה מנהיג אתם עומדים‪ ,‬מה הוא עשה לכם‬
          ‫ולעמכם וכמה אתם לא אוהבים אותו‪ ,‬תחלקו לו כבוד‪ .‬גם אם אתם‬
          ‫עומדים להמטיר עליו ועל עמו מכות – היזהרו בכבודו ואל תשפילו אותו‪.‬‬
          ‫השיח של משה ואהרון לאורך הפרשות הבאות אל מול פרעה הוא שיח‬
          ‫מכבד וראוי‪ ,‬גם אם היו בו מילים קשות מאוד‪ .‬מדובר בעיקרון מנהיגותי‬

                                                        ‫שחשוב לא פחות בשדה הדיפלומטי‪.‬‬

                       ‫לא שררה‪ ,‬אלא עבדות‬

          ‫המדרש לוקח את שני הכללים האלו ומפרט אותם‪ ,‬בכדי שנבין היטב‬
          ‫עם מה מנהיגם של ישראל (ובעצם‪ ,‬כל מנהיג) צריך לקבל על עצמו‬

                                                ‫להתמודד לפני שהוא נכנס לעולם ההנהגה‪:‬‬
               ‫" ַו ְי ַצ ֵ ּום ֶאל ְ ּב ֵני ִי ְשׂ ָר ֵאל וגו'‪ָ .‬א ַמר ָל ֶהם ַה ָּקד ֹו ׁש ָ ּבר ּו ְך ה ּוא‪ּ ָ ,‬ב ַני‬
               ‫ַס ְר ָב ִנים ֵהן‪ַ ,‬ר ְג ָז ִנין ֵהן‪ַ ,‬ט ְר ָח ִנין ֵהן‪ַ ,‬על ְמ ָנת ֵּכן ִּת ְהי ּו ְמ ַק ְ ּב ִלים ֲע ֵלי ֶכם‬
               ‫ׁ ֶש ִ ּי ְהי ּו ְמ ַק ְ ּל ִלין ֶא ְת ֶכם‪ֶ ׁ ,‬ש ִ ּי ְהי ּו ְמ ַס ְּק ִלים ֶא ְת ֶכם ַ ּב ֲא ָב ִנים‪ְ .‬ו ֶאל ּ ַפ ְר ֹעה‬
               ‫ֶמ ֶל ְך ִמ ְצ ַר ִים ְלה ֹו ִציא ֶאת ְ ּב ֵני ִי ְשׂ ָר ֵאל ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַר ִים‪ָ ,‬א ַמר ָל ֶהן‬
               ‫ַַ" ְהעו ָ ָיְּלקר ּדִ ֹדופ ּׁוישָׁ ֶכשָ ּל ֲבא ֲִרנעּוי ָ ְבך ֶָצדִיהר ָ ּויך ְךאֵא ַ ֶ ֱּללה ֲיעה ּו ֵשׂנֹאוֹוַלֲתיה‪ִ,‬ג ּיבןֹלֹוא ֶּבאֹוָאת ַָּכמ ַהבר ִֹוּד ָידען ָ‪ְ.‬לוי ְִווח ֵ ְכ ֶלןא ָקּל ָּועא ָָּכשׂ ַעבה ֹולדמֲ ׁע ֶַ ָלשב ַָּמהד ְ‪,‬ילו ׁ‪ֶ ,‬כ ּוש ַ ֶּנאת ֱ‪,‬אף ַ ַמַאערל‪:‬ף‬

‫‪293‬‬
   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298