Page 31 - MOSHE ASYAG-SIYACH KODESH.MOSHE ASYAG-SIYACH KODESH.1A
P. 31
Pg: 31 - 1-Back 21-08-29
בסוכות תשבו שבעת ימים לא
ובהלכה ו' הוא אומר" :אוכלין ושותין וישנין בסוכה כל שבעה
בין ביום בין בלילה ,ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה
אלא אם כן אכל אכילת עראי."...
אם נתבונן בשתי ההלכות הללו ,נבחין שלכאורה הרמב"ם חוזר
בהלכה ו' על מה שהוא כבר אמר בהלכה ה' .בהלכה ה' כבר
נאמר "שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין
ביום בין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה",
מדוע ,אם כן ,הרמב"ם ,שכל מילה בדבריו מדויקת ,חוזר
ואומר שוב בהלכה ו'" :אוכלין ושותין וישנין בסוכה כל שבעה
בין ביום בין בלילה"?
נראה לומר ,שישנו הבדל מהותי בין שתי ההלכות הללו.
בהלכה הראשונה הרמב"ם מדבר על החפצא ,כלומר על חובתו
של בעל הבית לעשות לו חפצא של סוכה ,סוכה שתהפך
להיות ביתו הקבוע לחג ,ש'כל שבעת הימים עושה את ביתו
עראי ואת סוכתו קבע' ,מוציא מביתו לסוכה את ה'כלים הנאים
ומצעות הנאות' ואת 'כלי השתייה' ,ו'דר בסוכה ...כדרך שהוא
דר בביתו' .כלומר יש כאן חפצא של סוכה המחליפה את
הבית שלו.
ואילו בהלכה השניה הרמב"ם אינו מזכיר את החובה לעשות
בית ,אלא מדבר על חובת הגברא להיות בסוכה ' -אוכלין
ושותין וישנין בסוכה' .כאן בא הרמב"ם ללמדנו ,שגם אם אין
לאדם אפשרות לבנות לו סוכה שתהיה במקום ביתו ,מכל
מקום גם סוכת חברו או סוכת בית הכנסת היא כשרה לגביו,
ולכן אם הוא רוצה לאכול ולשתות או לישון ,עליו לעשות זאת
בסוכה הזו.
