Page 32 - MOSHE ASYAG-SIYACH KODESH.MOSHE ASYAG-SIYACH KODESH.1A
P. 32

‫‪Pg: 32 - 1-Front 21-08-29‬‬

                                                  ‫לב ‪ ‬שיח קודש‬

                                     ‫סוכת בית הכנסת‬

‫להבדל המהותי שבין שתי דרכי קיום מצוות סוכה העולה‬
‫מתוך דברי הרמב"ם‪ ,‬ישנה משמעות הלכתית ורוחנית‪ .‬על‬
‫משמעותו ההלכתית אנו למדים מתשובת הגאונים שמביא‬
‫המהרי"ץ גיאת בספרו 'שערי שמחה'‪ .‬המהרי"ץ גיאת מביא‬
‫שהתעוררה לפני רב האיי גאון שאלה על עצם אפשרות קיום‬
‫מצוות סוכה בסוכת בית הכנסת‪ ,‬ולא היה מובן מאליו‬
‫שיוצאים ידי חובה בסוכה כזו‪" :‬נשאל מרב האיי‪ ,‬נהגו לעשות‬
‫סוכה בבית הכנסת מי שאין לו מקום לעשות סוכה או מי שאין‬
‫ידו משגת או שלא היה לו לעשותה‪ ,‬נכנס ויושב בה ויוצא בה‬

                                     ‫ידי חובתו ומברך‪ ,‬או לא"‪.‬‬

‫"והשיב" ‪ -‬רב האיי גאון‪" ,‬הלא אתה יודע שחייב אדם לישב‬
‫בסוכה כל ז' כעין תדורו‪ ,‬היוכל לדור בבית הכנסת ולאכל ולישן‬
‫שם?!"‪ ,‬הרי זה אינו הבית שלו אלא בית הכנסת‪ ,‬ואם כן כיצד‬
‫יתכן שהוא ידור שם כמו בביתו? אבל בכל אופן‪ ,‬למרות זאת‪,‬‬
‫"ודאי נכנס ויושב בה מברך"‪ .‬למרות שאין לו חפצא של סוכה‪,‬‬
‫כי הוא לא הפך את ביתו לסוכה‪ ,‬את חובת הגברא המוטלת‬
‫עליו הוא יכול לקיים בסוכת בית כנסת‪ .‬אך מוסיף רב האי גאון‬
‫"אבל כל ידי חובה לא יצא"‪ ,‬למרות שהוא יוצא ידי חובתו‬
‫בקיום זה‪ ,‬זהו אינו קיום שלם ולא יוצא בו ידי כל חובתו‪ .‬רב‬
‫האיי גאון מחלק למעשה כמו הרמב"ם בין חפצא לגברא‪,‬‬
‫ואומר שמעיקרא על האדם להפוך את הסוכה לביתו – 'לישב‬
‫בסוכה כעין תדורו'‪ ,‬ואת זה הוא אינו יכול לעשות בסוכת בית‬
‫הכנסת‪ ,‬אך בכל זאת את חובת הגברא הוא יכול לקיים‪ ,‬ולכן‬

                        ‫עליו לברך‪ ,‬אך 'כל ידי חובתו לא יצא'‪.‬‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37