Page 34 - MOSHE ASYAG-SIYACH KODESH.MOSHE ASYAG-SIYACH KODESH.1A
P. 34
Pg: 34 - 2-Back 21-08-29
לד שיח קודש
הפסוק אינו משתמש באותה לשון שבה נקט בתחילתו –
"תשבו" ,אלא בלשון "ישבו" .מה הטעם לשינוי זה?
הזוהר הקדוש )פרשת אמור( מתייחס לשינוי זה ומבארו" :ואמר
רבי אבא :כתיב 'בסכות תשבו שבעת ימים' ולבתר 'ישבו
בסכות'" ,שואל הזוהר :מדוע "בקדמיתא 'תשבו' ולבתר
'ישבו'"? -ומשיב" :אלא קדמאה לאושפיזי" – הפסוק בתחילתו
מדבר על ישיבת האושפיזין" ,תניינא" – בסופו מדבר הפסוק
"לבני עלמא" לבני האדם.
וממשיך הזוהר ומבאר" :קדמאה לאושפיזי ,כי הא דרב המנונא
סבא כד הוה עייל לסוכה" -כשהיה נכנס לסוכה" ,הוה חדי"
היה מלא שמחה" ,וקאים על פתחא דסוכה מלגאו" – היה עומד
בפתח הסוכה מבפנים" ,ואמר נזמן לאושפיזין נסדר פתורא" –
נזמין את האורחים ונערוך את השולחן" ,וקאים על רגלוהי
ומברך" – לאחר מכן עמד ובירך 'לישב בסוכה' ,כפי שאכן
פוסק הרמב"ם )הלכות סוכה ו ,יב( שיש לברך 'לישב בסוכה'
בעמידה" ,ואמר 'בסכות תשבו שבעת ימים'" ,שזה הפסוק
שהביא הרמב"ם .והמשיך ואמר" :תיבו אושפיזין עלאין,
תיבו" -שבו נא אושפיזין עליונים ,שבו" ,תיבו אושפיזי
מהימנותא ,תיבו" -שבו נא אושפיזין של מהלך האמונה ,שבו.
"ארים ידוי וחדי" -היה מרים את ידיו בשמחה" ,ואמר זכאה
חולקנא" -זכות יש בחלקנו" ,זכאה חולקהון דישראל דכתיב
'כי חלק ד' עמו' וגו' ,והוה יתיב" .לאחר שהוא בירך והזמין את
האורחים ,היה יושב .רק לאחר שהוא קיבל את האושפיזין
העליונים ,ישב גם הוא לסעודה.
אנשי קודש מרגישים את נוכחותם של האושפיזין ,ויש אפילו
צדיקים עליונים שזוכים לראות אותם ולדבר עמהם .אנו ,כמו
