Page 38 - MOSHE ASYAG-SIYACH KODESH.MOSHE ASYAG-SIYACH KODESH.1A
P. 38
Pg: 38 - 2-Back 21-08-29
לח שיח קודש
בהמשך לכך מביאה הגמרא ברייתא נוספת ,הלומדת על
קדושת הסוכה מהמילה 'חג' שבפסוק" :ותניא ,רבי יהודה בן
בתירה אומר :כשם שחל שם שמים על החגיגה" ,וכל עוד לא
הוצאו ממנה האימורים והוקרבו על גבי המזבח ,היא כולה
קודש" ,כך חל שם שמים על הסוכה ,שנאמר 'חג הסכות שבעת
ימים לד'' ,מה חג לד' -אף סוכה לד'" .וכפי שמבררת שם
הגמרא בהמשך ,גם בית שמאי מסכימים לכך.
אם כן ,אין מחלוקת על דעתם העקרונית של רב ששת ,רבי
עקיבא ורבי יהודה בן בתירה ,שהסוכה היא חפצא של קדושה,
היא מציאות ממשית של קודש.
יש לעיין מהו ההבדל שבין דעת רבי עקיבא לבין דעת רבי
יהודה בן בתירה ,מדוע הם דרשו את הפסוק באופן שונה והאם
יש מכך נפקא מינה לדינא .נראה ששאלה זו עמדה בבסיס
הדיונים של תוספות .תוספות )שם ד"ה 'מנין לעצי סוכה שאסורים כל
שבעה'( מתקשה שבסוגייתנו במסכת סוכה משמע שאיסור
השימוש בעצי סוכה בסוכות הוא דין דאורייתא ,ואילו
במקומות אחרים משמע שזהו איסור דרבנן משום מוקצה.
בתירוצו השני מביא תוספות את פירוש רבינו תם" :דעצים של
כדי הכשר סוכה חיילא קדושה עלייהו ואסירי מדאורייתא ,אבל
היותר מכדי הכשר לא מיתסרי אלא מדרבנן" .כלומר ,הדפנות
הנחוצות כדי לעשות את הסוכה כשרה – שתים כהלכתן
ושלישית אפילו טפח – קדושות מדין תורה ,ואילו הדפנות
הנוספות אסורות משום מוקצה מדרבנן .כהמשך לדברי ר"ת
הללו ,מדגיש התוספות בדיבור המתחיל הבא )ד"ה 'מה חגיגה לד'
אף סוכה לד'"( שרבי יהודה בן בתירה לא למד כמו רבי עקיבא
מהמילה 'לד'' ,אלא למד מהמילה 'חג' ,כי "קסבר רבי יהודה בן
