Page 39 - MOSHE ASYAG-SIYACH KODESH.MOSHE ASYAG-SIYACH KODESH.1A
P. 39
Pg: 39 - 2-Back 21-08-29
בסוכות תשבו שבעת ימים לט
בתירה דאי לאו משום חגיגה ,מוקמינן לה לסוכה לשם חג" -אם
לא לומדים מהמילה 'חג' על קדושתה של הסוכה ,היה צריך
ללמוד ממנה שסוכה ישנה שאינה עשויה לשם חג פסולה ,כמו
דעת בית שמאי .נראה שתוספות בא לומר ,שכל מה שהוא
אמר לעיל שהקדושה מדאורייתא חלה רק על הדפנות
הנחוצות להכשר סוכה ,זה דווקא לדעת רבי עקיבא שאינו
לומד מהמילה 'חג' ,אך רבי יהודה בן בתירה מחדש שהסוכה
היא קודש ממש כמו קרבן חגיגה ,דהיינו שעל כל דפנות
הסוכה חלה הקדושה ,ולא רק על הדפנות הנחוצות להכשר
סוכה .וכך היא ההלכה ,שכל הסוכה כולה היא חפצא של
קדושה כמו חגיגה.
החגיגה כולה קודש ואין לאכול ממנה עד שקדושתה יוצאת אל
הפועל על ידי כך שהאימורים שלה עולים על גבי המזבח ,וכך
גם הסוכה כולה קודש ,כולה חפצא של קדושת ענני הכבוד,
וגם בה אין לאכול עד שקדושה זו מתגלית ויוצאת אל הפועל
בביאת האושפיזין הקדושים אל ביתו ואל שולחנו ,כמו שראינו
בדברי הזוהר ,שרב המנונא סבא היה יושב לסעודה רק לאחר
שקיבל את האושפיזין.
קדושת הסוכה כולה הבאה מקדושת ענני הכבוד רמוזה גם
בשמו של החג .ישנה שאלה ,מדוע החג נקרא 'חג הסוכות'
בלשון רבים ,לכאורה מתאים יותר היה לקרוא לו 'חג הסוכה',
כמו שפסח לא נקרא 'חג הפסחים' אלא 'חג הפסח' ,וכמו
שהמסכת נקראת 'מסכת סוכה' .יש המסבירים ,שמאחר
שהגמרא למדה את מספר הדפנות שחייבות להיות לסוכה
מהמילה 'סוכות' ,הכתובה בתורה פעמיים בכתיב חסר ופעם
