Page 126 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 126
מוהר"ן Pg: 126 - 4-Back 21-10-25 וכק ליקוטי
תורה קיג
וְהָ ִענְיָןּ ,כִי ּ ְב ַוּ ַדאי ִאם ִיּׁשָ ֵאל לֹו ּ ְב ֵפרּוׁש ַעל ַע ְצמֹוּ ,בְ ַוּ ַדאי ַיכְ ִחיׁש ְויֹא ַמר ׁ ֶש ֵאין ַהּ ִדין ּכֵן.
ַאְך ַמ ְט ִעין אֹותֹו ,וְׁשֹו ֲאלִין אֹותֹו ַעל ּכַּיֹו ֵצא ּבֹו ,וְהּוא ּפֹו ֵסק הַּ ִדין ,וַ ֲאז ַי נִגְ ָמר הַּ ִדיןְ .וכָ ִענְ ָין_ _ _ _ _ _ _ _
והענין ,כי בודאי אם ישאל לו בפירוש על עצמו ,בודאי יכחיש ויאמר שאין הדין כן.
אך מטעין אותו ושואלין אותו על כיוצא בו ,והוא פוסק הדין ואזי נגמר הדין .ב) וכענין
שמצינו בדוד המלך עליו השלום" ,בבוא אליו נתן הנביא" וכו' ,וסיפר לו מעשה האורח
ליקוטים
זלה"ה ,מכל פשעי הצילני חרפת נבל וכו' ,את האדם בעולם הזה ,כשהוא ישן ,והנשמה
דנודע דאם אדם מלמד חוב על איזה רשע ,לבדה הולכת למעלה ,והגוף מונח על המטה,
ופוסק עליו את הדין ואומר שראוי הוא שיבא והנשמה בלי גוף אינם יכולין לדון כנ"ל ,ואם
עליו פורעניות כזה וכזה ,אזי זה הדין בעצמו כן איך מצינו עונשין בזמן שאדם חי ,ותירץ
פוסק הוא על עצמו ,שאף על פי שאין בו דבאמת אין דנין אותו למעלה בשום עונש,
עבירה זו ,מכל מקום אפשר שיש לו כאילו רק כמעשה דנתן הנביא שבא אל דוד המלך
נעשה עבירה ,היינו המתגאה כאילו בא על ואמר לו בדרך משל (שמואל כ י"ב) ולרש אין
אשת איש (סוטה ד"ד ע"ב) ,הכועס כאילו עובד כל כי אם כבשה אחת וכו' ,והשיב דוד המלך
עבודה זרה (זוהר בראשית דכ"ז ע"ב) ,ואפשר כי בן מות הוא ,ואמר לו הנביא אחר כך אתה
שכאילו שלו הוא חמור אצלו יותר מעבירה הוא זה האיש ,כן כשרוצים למעלה לדון את
עצמו של אותו רשע ,כי מדקדקין עליו יותר ,האדם על איזה עבירה ,מראין לו מן השמים
מה שאין כן אם דן אותו לזכות ,ואמר שהוא זו העבירה ומעשה זו בסגנון אחר ,אצל אדם
מגושם הרבה ,ויש לו חומר עכור ,עד שאי אחר ,וזה האדם הוא כועס על חבירו ,ואמר
אפשר לו לכבוש את יצרו ,וכיוצא מן הזכות שהוא ראוי שיעלה לו כך וכך ,ומה שאמר ודן
שאפשר לדונו ,אזי מלמד הזכות הזה על את חבירו ,בזה הפסק עצמו דנין אותו ,כי
עצמו ,וזהו שאמר מכל פשעי הצילני בזה הוא בעצמו היה דן את עצמו בלא מתכוין,
שחרפת נבל אל תשימני ,שלא אחרף מימי
ועל כן הזהירו חכמינו ז"ל (אבות פ"א) והוה את הנבל ,ואלמד עליהם זכות ,ובזה תציל
דן את כל האדם לכף זכות ,כי בהיות כשידין אותי מכל פשעי ,שזכות זה יהיה עלי גם כן
את חבירו לזכות ,לא יתן פסק על עצמו ,ולא
ידונו אותו בשום עונש בחייו ,וזה שאמרו ואל ודפח"ח( .ציו"מ)
תדין את חבירך עד שתגיע למקומו ,ר"ל דבר
זה תדע שאין מראין לך מן השמים מעשה ובפרי חיים (אבות פ"ב מ"ד ,ופ"ג מ"א) :ה.
חבירך שתדין אותו ,עד שתגיע למקומו ממש, בשם הבעל שם טוב ז"ל שמעתי פירוש על
שעשית גם אתה כמעשה חבירך ,ומראין לך המשנה (אבות פ"ב) אל תדין את חבריך עד
מן השמים מעשה חבירך שתדין אותו ,וכאשר שתגיע למקומו ,שהקשה הלא אמרו רבותינו
תדין אותו כן יהיה לך ,ונמצא שעל ידי זה ז"ל (סנהדרין דצ"א ע"ב) שלעתיד ירכיב חיגר על
תמיד תראה שתדין אותו לכף זכות ,ובזה תדין הסומא הנשמה והגוף וידונם ביחד ,כי הנשמה
אותך בעצמך גם כן לכף זכות ודפח"ח( .ציו"מ) בעצמה אין יכולין לדון שהוא חלק אלוהי
ב) בבינה לעיתים (ח"א ,דרוש א' לרה"ש): ממעל ,ובלי הגוף וודאי לא היתה חוטאת,
והגוף בעצמו אין יכולין לדון שהוא דומם בלי
הנשמה ע"ש ,ואם כן קשה איך יכולין לדון ...הנה כי כן מתבאר כי על הדרך הזה דיניו
