Page 121 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 121

‫מוהר"ן אכק‬  ‫‪Pg: 121 - 4-Front 21-10-25‬‬  ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קיב‬

‫ְו ָאז ּכְׁשֶּׁשָ ַמ ְעּ ִתי ִמּ ִפיו הַּ ָקדֹוׁש ּכָל ָה ִענְיָן הַּנַ"ל‪ִ ּ ,‬דּ ַבְרּ ִתי ִעּמֹו‪ ,‬ז ִכְרֹונֹו לִ ְבָרכָה‪ׁ ,‬שֶּלִכְאֹוָרה‬
‫ָקׁ ֶשה ַעל ז ֶה‪ּ ,‬כִי הֲֹלא ַרּבֹו ֵתינּו‪ ,‬ז ִכְרֹונָם לִ ְבָרכָה‪ָ ,‬א ְמרּו ׁ ָשם (במנחות כ"ט‪ִ " :):‬מּ ְפנֵי ָמה נִבְָרא‬
‫הָעֹולָם הַּז ֶה ּ ְבהֵ"י‪ִ ,‬מּ ְפנֵי ׁשֶּדֹו ָמה לְ ַאכְ ַס ְדָרה (ּפֵֵרׁש ַרׁשִ"י ׁ ֶשּפָתּו ַח ִמּ ַת ְחּ ָתיו)‪ׁ ,‬שֶּכָל ָהרֹוצֶה‬
‫לָצֵאת ֵיצֵא (ּפֵֵרׁש ַרׁ ִש"י ׁשֶּכָל הָרֹו ֶצה לָ ֵצאת ִמּ ֶמּנּו לְ ַתְרּבּות ָר ָעה יֹו ֵצא)‪ּ .‬ו ַמאי ַט ֲע ָמא‬
‫ּ ַתלְ ָיא ּכְַר ֵעּה‪ְ ּ ,‬ד ִאי הָ ַדר ּבִ ְתׁשּו ָבה ְמ ָע ְילִי לֵּה (ּו ֵפֵרׁש ַרׁ ִש"י ַמ ֲעלִין לֵּה‪ּ ,‬בַּ ֶפ ַתח ָה ֶעלְיֹון ּ ֵבין‬
‫ֶרגֶל ׁ ֶשּ ְבתֹוכֹו לְגַּגֹו)‪ְ .‬ולִי ַעיְלּו ּ ְב ַהְך‪ ,‬לָא ִמ ְסּ ַתיְ ִעי ִמּלְ ָתא ְוכּו' (ּופֵֵרׁש ַרׁ ִש"י ְולִי ַע ְילּו ּ ְבהְַך‪,‬‬
‫ּפֶ ַתח הַּ ַת ְחּתֹון ּ ְדנָ ֵפק ּ ֵבּה‪ .‬לָא ִמ ְסּ ַתיְ ָעא ִמּלְ ָתא‪ְ ּ ,‬דהַּבָא לִּ ָטהֵר ּבָ ֵעי סִּיּו ָעא ִמּפְנֵי ֵי ֶצר הָָרע‪,‬‬
‫הִלְּכְָך ַעבְ ִדי לֵּה סִּיּו ָעא ּ ֶפ ַתח ְי ֵתָרה)‪ .‬נִ ְמ ָצא ְמ ֹב ָאר ּכָאן‪ׁ ,‬שֶ ִאי ֶאפְׁ ָשר לָצֵאת ֵמ ַהּ ֻט ְמ ָאה‬
‫וְלָׁשּוב ּ ִב ְתׁשּו ָבה ַעל ְי ֵדי הַּ ֶפ ַתח ׁ ֶשּנָפַל ּ ֶדֶרְך ׁשָם‪ּ ,‬כַ ְמבֹ ָאר הֵי ֵטב ּבַּגְ ָמָרא ּופֵֵרׁש ַרׁשִ"י הַּנַ"ל‪.‬‬
‫וְלִכְאֹוָרה ז ֶה סֹו ֵתר לְ ַמה ּׁשֶּכָתּוב לְ ַמ ְעלָה‪ֶ ׁ ,‬שּיְכֹולִין לָ ֵצאת ֵמ ַהּ ֻט ְמ ָאה‪ַ ,‬על ְי ֵדי הַּפְ ָת ִחים ׁשֶּיֵׁש‬

                                                         ‫ּ ְב ַהּ ֻט ְמ ָאה ּ ְב ַעצְ ָמּה ּכַּנַ"ל‪.‬‏‬
‫ְו ָא ַמר‪ :‬יָפֶה ִה ְקׁשֵי ָת‪ְ .‬ו ֵהׁשִיב ּכִלְ ַאחַר יָד‪ֶ ׁ ,‬שּ ֵיׁש ּ ָבז ֶה ּ ְדבִָרים ּבְגֹו‪ּ .‬כִי ִאם ִיז ְּכֶה לְִראֹות‬
‫ַהּפְ ָת ִחים ׁ ֶשּיֵׁש ׁ ָשם‪ ,‬הּוא ָיכֹול לָ ֵצאת ּ ֶדֶרְך הַּ ְפ ָת ִחים ׁשֶל נְפִילַת חֲבֵרֹו‪ּ .‬כִי הַ ְיִרי ָדה וְהַּנְ ִפילָה‬

                 ‫ׁשֶל זֶה‪ ,‬הּוא ּ ְבחִינַת ֲעלִָּיה ׁשֶל זֶה‪ְ ,‬ו ָהבֵן‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬

‫ואז כששמעתי מפיו הקדוש כל הענין הנ"ל‪ ,‬דברתי עמו זכרונו לברכה‪ ,‬שלכאורה‬
‫קשה על זה‪ ,‬כי הלא רבותינו זכרונם לברכה‪ ,‬אמרו שם (במנחות כ"ט‪" :):‬מפני מה נברא‬
‫העולם הזה בה"י‪ ,‬מפני שדומה לאכסדרה (פירש רש"י שפתוח מתחתיו)‪ ,‬שכל הרוצה‬
‫לצאת יצא (פירש רש"י שכל הרוצה לצאת ממנו לתרבות רעה יוצא)‪ .‬ומאי טעמא‬
‫תליא כרעה (ומה טעם תלויה רגל האות ה')‪ ,‬דאי הדר בתשובה מעילי ליה (ופירש‬
‫רש"י מעלין לה‪ ,‬בפתח העליון בין רגל שבתוכו לגגו)‪ .‬וליעילו בהך‪ ,‬לא מסתייעי מלתא‬
‫וכו' (ופירש רש"י וליעילו בהך‪ ,‬פתח התחתון דנפק בה‪ .‬לא מסתיעא מלתא‪ ,‬דהבא‬
‫לטהר בעי סיועא מפני יצר הרע‪ ,‬הלכך עבדי לה סיועא פתח יתרה)‪ .‬נמצא מבואר כאן‪,‬‬
‫שאי אפשר לצאת מהטומאה ולשוב בתשובה על ידי הפתח שנפל דרך שם‪ ,‬כמבואר‬
‫היטב בגמרא ופירש רש"י הנ"ל‪ .‬ולכאורה זה סותר למה שכתוב למעלה‪ ,‬שיכולין לצאת‬

                            ‫מהטומאה‪ ,‬על ידי הפתחים שיש בהטומאה בעצמה כנ"ל‪.‬‬
‫ואמר‪ :‬יפה הקשית‪ .‬והשיב כלאחר יד שיש בזה דברים בגו‪ ,‬כי אם יזכה לראות‬
‫הפתחים שיש שם‪ ,‬הוא יכול לצאת דרך הפתחים של נפילת חבירו‪ .‬ז] כי הירידה‬
‫והנפילה של זה‪ ,‬הוא בחינת עליה של זה‪ ,‬והבן‪ .‬ונכון אם כן שכלפי הנופל אין זה‬
‫מתאים לעלות בו בחזרה‪ .‬אבל לגבי התחתון שהוא במדרגה נמוכה יותר‪ ,‬הרי המקום‬

                                           ‫באורים‬
‫ז] וכך היא הדרך בכל העולמות שבזמן ועולה לגדלות גם התחתון שהיה בחיבור‬
‫הקטנות נמצא שאח"פ דעליון יורד למקום עם העליון בזמן הירידה‪ ,‬הוא מחובר לעליון‬
‫החצי העליון של התחתון בסוד "והאם רובצת גם בזמן העליה‪ .‬נמצא שהוא עולה לתחום‬
‫על האפרוחים" וכו'‪ .‬וכשהאם מתרוממת העליון שהיה בהשתוות הצורה בזמן הירידה‪.‬‬
   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126