Page 118 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 118
מוהר"ן Pg: 118 - 4-Back 21-10-25 חיק ליקוטי
תורה קיב
ּכֹוכָב ִמּיַ ֲע ֹקב ְו ָקם ׁ ֵש ֶבט ִמּ ִישְָֹר ֵאל"' .וְ ָקם'ֵ ' ,אין ֲע ִמי ָדה ֶאּלָא ּ ְת ִפּלָה' (ברכות וְ .):ו ַה ְינּו ׁשֵ ֶבט
ִמּיִ ְֹשָר ֵאלׁ ,שֶּ ָצִריְך לְהַ ֲעלֹות ּ ְתפִּלָתֹו לְׁשַ ַער ׁשִבְטֹוְ ,ו ַהיְנּו 'ּ ָדַרְך ּכֹוכָב ִמּיַ ֲעקֹב' ּכַּנַ"לּ .ו ָבז ֶה
נַ ֲע ֶֹשה ז ִּוּוג לְ ַמ ְעלָה ,וְ ֶדֶרְך הּוא ּבְ ִחינֹות ז ִּוּוגִ ,מּלְׁשֹון (בראשית ו)ּ" :כִי הִׁשְחִית ּכָל ּבָ ָֹשר ֶאת
ַּדְרּכֹו"_ _ _ _ _ _ _ _.
מיעקב וקם שבט מישראל"" .וקם"" ,אין עמידה אלא תפלה" (ברכות ו .):והיינו "שבט
מישראל" ,שצריך להעלות תפלתו לשער שבטו ,והיינו "דרך כוכב מיעקב" כנ"ל .ובזה
נעשה זווג למעלה ,ודרך הוא בחינות זווג ,מלשון (בראשית ו)" :כי השחית כל בשר את
דרכו".
ליקוטים
ע"ש) ,וכל מה שיש בת"ת יש גם ביסוד ,והם רבים בין סידורי התפלות בין מנהג ספרד
נקראים ביסוד י"ב שערים .וז"ש ,ועאלת ובין מנהג קאטלוניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא
בזה ,הנה בענין הזה א"ל מורי ז"ל שיש ברקיע צלותא בכל אינון פתחין.
י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים ,וכל שבט ושבט
עוד שם (זו"ח ,בראשית ,רס) :משום זה עולה תפלתו דרך שער א' מיוחד לו ,והוא
שנת הלבנה היא שנ"ה ימים ,מ"ט שבועות סוד י"ב שערים הנזכרים בסוף יחזקאל .והנה
מהם ,שהם שמ"ג ימים ,הוא כנגד המדרגה אין ספק כי אם תפלות כל השבטים היו
השביעית ,שהיא המלכות ,הנקראת בת שבע ,שוות לא היו צורך לי"ב חלונות ושערים וכל
והיא הים העליון ,המאיר מן הצדיק ,שהוא שער יש לו דרך בפני עצמו ,אלא ודאי מוכרח
יסוד ,במ"ט שבועות שהם אורות עליונים ,הוא שכיון שתפלותיהם משונות לכן צריכים
דהיינו מ"ט שערי בינה ,שבכל אחת משבע שערים מיוחדים לכל שבט ושבט ,כי כפי
שרש ומקור נשמות השבט ההוא כך צריך
להיות סדר תפלתו .ולכן ראוי לכל א' וא' המדרגות שמבינה עד היסוד (כנ"ל אות קצ"ח).
להחזיק כמנהג סדר תפלתו כמנהג אבותיו נשארו חסרים י"ב ימים לחשבון שנ"ה .והם
לפי שאין איתנו יודע מי הוא משבט זה ומי כנגד י"ב שבטים שמסביב ים ההוא ,לשמור
הוא משבט זה .וכיון שאבותיו החזיקו במנהג משמרת המשכן בי"ב שערים העליונים ,שיש
ההוא אולי הוא מן השבט ההוא הראוי לו בירושלים העליונה ,שהיא המלכות ,שה"ס ד'
אותו המנהג ,ועתה בא לבטלו ,ואין תפלתו רוחות שבכל רוח ג' קוין (כנ"ל אות ר"א) ודרך
עולה למעלה אם לא בדרך הסדר ההוא. אלו י"ב שערים יונקים השבטים התחתונים
אבל צריך שתדע שאין זה אלא בענין תיבות מאמא תחתונה ,שהיא המלכות ,כל אחד
משונות באמצע התפלה וכיוצא בו ,כגון מבחינתו כראוי לו .ז"ש ,שער יהודה אחד.
להקדים הודו קודם ברוך שאמר או אח"כ
וגו'.
וכיוצא ,אבל מה שהוא מיוסד עפ"י הדין בשער הכוונות (עלינו לשבח ונוסח התפילה,
המפורש בתלמוד -זה הוא דבר השווה לכל א) :ואמנם בעיקרי המנהגים עצמם שיש
נפש ואין חילוק ביניהם כלל בכל השבטים. הפרשים רבים ושנוים רבים בענין נוסח
ע"כ .וכן הוא בפרי עץ חיים (שער התפילה, התפלות בעצמם ,חוץ מענין הפזמונים
הקדמה) .ועיין בתיקוני זוהר חדש ע"פ מלה"ס והפיוטים הנוספים בתוך התפלות ,אלא
בנוסח הברכות והתפלות עצמם ,יש שנויים (עמ' רסה ,אות תשל"ז).