Page 115 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 115

‫מוהר"ן וטק‬  ‫‪Pg: 115 - 4-Back 21-10-25‬‬  ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קיב‬

         ‫לָצֵאת ֵמהַחׁשְֶך‪ִ ּ ,‬בבְחִינֹות "ּפֵ ַתח ּ ְדבֶָריָך ָי ִאיר ֵמבִין ּ ְפ ָת ִיים" ּכַּנַ"ל‪ .‬וְ ָהבֵן ֵהי ֵטב‪.‬‏‬
‫וְ ָה ִעּ ָקר‪ׁ ,‬שֶּ ִב ְת ִפּלָתֹו ּו ְת ִחּנָתֹו ּו ַבּקָׁ ָשתֹו‪ַ ,‬אף ַעל ּ ִפי ׁ ֶש ִאי ֶאפְׁשָר לֹו לְ ַדּבֵר ׁשּום ּ ִדּבּור‬
‫ּ ִב ְתפִּלָה ְו ַת ֲחנּונִים‪ִ ,‬מּגֹ ֶדל ַהחׁשְֶך וְ ַהּ ִבלְּבּול ַה ְמסַּבֵב אֹותֹו ְמאֹד ְמ ֹאד ִמּכָל צַד‪ַ ,‬אף ַעל ּפִי‬
‫כֵן‪ַ ,‬על ּכָל ּפָנִים יְִר ֶאה לְ ַדּ ֵבר הַּ ִדּבּור ּבֶ ֱא ֶמת‪ְ ּ ,‬ב ֵאיז ֶה ַמ ְדֵרגָה נְמּוכָה ׁשֶהּוא‪ּ .‬כְגֹון לְ ָמׁ ָשל‪,‬‬
‫ׁשֶּיֹא ַמר‪" :‬ה' הֹוׁשִי ָעה"‪ֶ ּ ,‬ב ֱא ֶמת‪ַ .‬אף ַעל ּפִי ׁשֶ ֵאינֹו יָכֹול לְ ַדּ ֵבר ּ ְב ִה ְתלַהֲבּות ְוהִ ְתעֹוְררּות‬
‫ּכָָראּוי‪ַ ,‬אף ַעל ּפִי כֵן ֹיא ַמר ַהּ ִדּבּור ּבֶ ֱא ֶמת‪ּ ,‬כְ ִפי ַמה ּׁשֶהּוא‪ .‬וְ ַעל יְ ֵדי ַהּ ִדּבּור ָה ֱא ֶמת‪ ,‬יִז ְּכֶה‬
‫לְִראֹות ַהּ ְפ ָת ִחים ׁ ֶשּ ְבתֹוְך ַהחׁשְֶך‪ ,‬וְ ַעל יְ ֵדי ז ֶה ִיז ְּכֶה לָצֵאת ֵמחׁ ֶשְך לְאֹור‪ּ ,‬ולְהִ ְתּפַּלֵל ּכָָראּוי‪,‬‬

                                  ‫וְכַּנַ"ל‪( .‬וְ ַעּיֵן לְ ֵעיל ּכָל ז ֶה ּ ְב ַהּתֹוָרה ּ ְת ֹהמֹת יְכַ ְסיֻמּו ּבְ ִסי ָמן ט')‏‪.‬‬
‫ּגַם ּ ָבז ֶה ׁ ֶשּיִז ְּכֶה לִבְ ֹק ַע ּ ֶפ ַתח לָצֵאת‪ְ ,‬יז ַּכֶה ּגַם ֲאחִֵרים ִעּמֹו‪ ,‬לְעֹוֵרר לִ ְתׁשּובָה ְרׁשָ ִעים‬
‫ֲא ֵחִרים‪ ,‬לְהֹו ִצי ָאם ֵמ ַהחׁשְֶך וְ ַהּגָלּות ׁ ֶשהֵם ֲאסּוִרים ׁשָם‪ְ .‬וז ֶהּו ּגַם ּכֵן ּ ְב ִחינַת ּו ֶפ ַתח ַהּ ֵת ָבה‬
‫ּ ְב ִצּ ָדּה ּ ָת ִֹשים‪ֶ ׁ ,‬שּ ַת ֲע ֶֹשה ּ ֶפ ַתח ּבְאֹו ָתם ׁשֶהֵם ִמן הַּצַד‪ּ ,‬כְלֹו ַמר ׁ ֶשהֵם ִמּ ַצד ַאחֵר‪ְ ,‬וֹלא ִמּצַד‬
‫ַהּ ְק ֻדּׁשָה‪ַ ,‬רק ִמּ ִס ְטָרא ַא ֲחָרא‪ְ .‬והּוא ַי ֲע ֶֹשה ּ ֶפ ַתח‪ ,‬לְעֹוֵרר לִּ ָבם לַהֲׁשִי ָבם לָ ֵצאת ֵמ ַהחׁ ֶשְך‪ַ .‬ו ֲאז ַי‬
‫ּ ַת ְחּ ִתּיִם ׁשְנִּיִים ּוׁשְלִיׁשִים‪ ,‬הַיְנּו ַהּׁשְלׁשָה עֹולָמֹות ּכַּנַ"ל‪ַ ּ ,‬ת ֲע ֶשֹ ָה‪ּ .‬כִי ַאּ ָתה ּ ְתקַּיְ ֵמם ּ ֶב ֱא ֶמת‬

                            ‫ּכַּנַ"ל‪.‬‏_______ _‬

 ‫הפתחים לצאת מהחושך‪ ,‬בבחינות "פתח דבריך יאיר מבין פתיים" כנ"ל‪ .‬והבן היטב‪.‬‬
‫והעיקר שבתפלתו ותחנתו ובקשתו‪ ,‬אף על פי שאי אפשר לו לדבר שום דבור‬
‫בתפלה ותחנונים‪ ,‬מגודל החושך והבלבול המסבב אותו מאד מאד מכל צד‪ ,‬אף על פי‬
‫כן‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬יראה לדבר הדבור באמת‪ ,‬באיזה מדרגה נמוכה שהוא‪ .‬כגון למשל‪,‬‬
‫שיאמר‪" :‬ה' הושיעה" באמת‪ ,‬אף על פי שאינו יכול לדבר בהתלהבות והתעוררות‬
‫כראוי‪ ,‬אף על פי כן יאמר הדבור באמת‪ ,‬כפי מה שהוא‪ .‬ועל ידי הדבור האמת‪ ,‬יזכה‬
‫לראות הפתחים שבתוך החושך‪ ,‬ועל ידי זה יזכה לצאת מחושך לאור‪ ,‬ולהתפלל כראוי‪,‬‬

                               ‫וכנ"ל‪( .‬ועיין לעיל כל זה בהתורה תהומת יכסיומו בסימן ט' (אות ג'))‪.‬‬
‫גם בזה שיזכה לבקוע פתח לצאת‪ ,‬יזכה גם אחרים עמו‪ ,‬לעורר לתשובה רשעים‬

‫אחרים‪ ,‬להוציאם מהחושך והגלות שהם אסורים שם‪ .‬יד) וזהו גם כן בחינת ופתח‬
‫התיבה בצדה תשים‪ ,‬שתעשה פתח באותם שהם מן הצד‪ ,‬כלומר שהם מצד אחר‪,‬‬

‫ולא מצד הקדושה‪ ,‬רק מסטרא אחרא‪ .‬והוא יעשה פתח‪ ,‬לעורר לבם להשיבם לצאת‬

‫מהחושך‪ .‬ואזי תחתים שניים ושלישים‪ ,‬הינו השלשה עולמות כנ"ל‪ ,‬תעשה‪ ,‬כי אתה‬

                                                                  ‫תקימם באמת כנ"ל‪.‬‬

                                          ‫ליקוטים‬
‫יד) מזכיר את המשל הידוע בשם הרבי ויום היו משלשלים להם לחם צר ומעט מים‬
‫ר' בונם מפרשיסחא זי"ע‪ :‬מעשה בשלשה דרך צוהר קטן‪ .‬השוטה שבחבורה‪ ,‬מחמת‬
‫אנשים שהמלך הושיבם בבור חשוך ואפל‪ ,‬החושך והאפילה ששררו בבור‪ ,‬לא הצליח‬
‫כמקובל בימים ההם‪ .‬שנים מתוך השלושה לזהות את כלי האכילה‪ ,‬ולא עלה בידו ליטול‬
‫היו חכמים והשלישי סכל ובער‪ .‬בכל יום את המאכל לפיו‪ .‬אחד משני החכמים ניסה‬
   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120