Page 166 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 166
Pg: 166 - 6-Back 21-10-25
מוהר"ן תורה קיט וסק ליקוטי
________
ליקוטים
במאור עינים (ויקהל) :המבקר את נאמנותו יתברך שהוא יתברך מבטיח ועושה
החולה בשבת ,אומר :שבת היא מלזעוק חסד וזה בחינת ודבר דבר הנאמר בשבת
ורפואה קרובה לבוא ,כי בודאי על ידי וכמבואר בזוהר הקדוש ששבת הוא בחינת
שמקרב את עצמו לבוראו על ידי השבת הדיבור שזה בחינת מאמר פתוח ועל ידי זה
ומכניסו בקרבו ,הוי אצלו שלימות הגמור ,נתפשט נאמנותו וחסדו יתברך שזה בחינת
ושלימו דכל סיטרין בלי שום חסרון ,ובודאי החסד עליון שנמשך ונתגלה בשבת כידוע.
הרפואה קרובה לבוא ,כי הדביק את עצמו
עוד שם (ח"א ,קג) :וגם על ידי קדושת לחי החיים .וח"א :יכולה היא שתרחם ,כי
שבת נשלם הדעת שזה בחינת לדעת כי אני בלעדי השבת שהוא הכנסת אלהות בקרבו,
ה' מקדשכם ועל ידי זה מתעורר רחמנות בודאי אי אפשר שתרחם ,אך עכשיו על ידי
שזה בחינת יכולה היא שתרחם האמור
שמירת שבת יכולה היא שתרחם והבן.
בשבת קדש (וכמובא לקמן בפנים סימן קי"ט) ביקרא דשבתא (ח"א ,נו) :לפי הגדלת
וכן ורחמיו מרובים וכו' ועל ידי זה זוכין הדעת כן הפרנסה בנקל ,וכן נתרבה הרחמנות
להמשיך גם כן בחינת רחמים גדולים על והשלום ונתבטל הכעס והאכזריות .ועל
ידי תפלת השם יתברך בעצמו כביכול ואז
כן בשבת אסור לטרוח שום טרחה עבור זוכין לישועה שלימה כמבואר בפנים .וזה
פרנסה ,וכמו שכתוב את אשר תאפו אפו שאמרו רז"ל אלמלי שמרו ישראל שתי
וכו' ,וכתיב היום לא תמצאוהו בשדה ,שבתות מיד נגאלין שנאמר אשר ישמרו
רק מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ,את שבתותי וסמיך ליה והביאותים אל הר
ומשבת נמשך שפע הפרנסה לכל ימות קדשי ושימחתים בבית תפלתי היינו כנ"ל.
השבוע ,כמבואר בזוהר הקדוש .וכן בשבת כי שבת הוא בחינת רחמים בחינת יכולה
נתרבה השלום בחינת שבת שלום ,ונתרבה היא שתרחם כנ"ל.
וכשזוכין לשמור שתי שבתות היינו הרחמנות בחינת יכולה היא שתרחם ,וכן
בחינת שבת תחתון ושבת עליון היינו שבת היא מלזעוק וכו' ,ורחמיו מרובין
שזוכין שהרחמים פשוטים מעוררין את ושבתו בשלום ,כי בשבת עולה הזעיר אנפין
הרחמים גדולים שזה בחינת תפלת ה' אז על [עד] הדיקנא דאריך אנפין ,שהם תליסר
באה ישועה שלימה וזוכין לגאולת עולם. מכילין דרחמי כידוע .ועל כן יש ליזהר
וזה בחינת ושימחתים בבית תפילתי שזה בטבילת המקוה לכבוד שבת ,כי מקוה הוא
בחינת תפלת ה' כמו שדרשו רז"ל וכמובא בחינת שכל עליון ורחמים גדולים כמבואר
בפנים ,ועל כן אכילת שבת הוא בבחינת
גם בפנים. מן ,כמובא שבשביל זה צריכין להניח הלחם
וזה בחינת ושמרו בני ישראל את השבת בין שתי מפות זכר למן ,וכן מבואר בהגהת
היינו שבת סתם בחינת רחמים פשוטים. רמ"א סימן רמ"ב שנוהגין לעשות פשטידא
וזה לעשות את השבת היינו לעורר בזה זכר למן .כי מן הוא בחינת השכל עליון הנ"ל
שבת העליון שהוא בחינת רחמים גדולים
כמבואר בפנים .גם מ"ן ראשי תיבות מ'אמר וזה שאמרו רז"ל (שבת י"ב) הנכנס לבקר את
נ'אמן בחינת מאמר פתוח נאמן פשוט החולה אומר שבת הוא מלזעוק ורפואה
שנפתח הדיבור ונתגלה הדעת ונתפשט קרובה לבא.
