Page 295 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 295
מוהר"ן הצר Pg: 295 - 10-Back 21-10-25 ליקוטי
תורה קלו
ַמּ ָמׁשּ .כִי יָדּו ַע ׁ ֶשּ ֹק ֶדם ׁשֶעֹולִין לְ ֵאיז ֶה ַמ ְדֵרגָהָ ּ ,דנִין ֶאת הָ ָא ָדם .וְ ַעל ּכֵן ּבָז ֶה ׁ ֶש ַאּ ָתה ּ ָדן אֹותֹו
לְכַף ז ְכּותְ ,ו ַאּ ָתה ַמ ֲעלֵהּו לְ ַמ ְדֵרגָה יֹו ֵתר ּגָבֹוּהַָ ּ ,דנִין אֹותֹוּ ,וכְפִי ׁשֶּ ֵי ֵצא ַהּ ִמׁ ְשּ ָפט ּכֵן יָקּום_ _ _ _ _ _ _ _.
שעולין לאיזה מדרגה דנין את האדם ,וזה אפילו בעולם האמת כידוע מהאריז"ל שדנו
אדם על שטלטל עפר בנעלו בשבת (שער הכוונות ,קידוש ליל שבת ,דרוש א') ועל כן בזה שאתה
דן אותו לכף זכות ואתה מעלהו למדרגה יותר גבוה ,דנין אותו ,וכפי שיצא המשפט כן
יקום .שאם הצד השני לאחר שלימד עליו זכות יבטל את דעתו ורק ייטיב לו ,הרי יהפכו
לאוהבים ,ואם לא ,יהיה חס ושלום האופן השני ,אבל על פי רוב יתקיים בזה הכתוב
"ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים איתו".
ליקוטים
עוד שם (פנחס ,תתפט) :ואם תאמר אם כן ,ועל ידי זה אתה חותה גחלים על ראשו .וזהו
שאנו מקריבים י"ד אילים שתשלוט יד ה' ,וח"ץ ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב ,כשהיה
כבשים ,שזה סימן רע .שהיא כנגד צ"ח קללות בסעודת אסתר שהוא מסטרא דקדושה
שבתוכחה ,וכן יפלח כחץ כבדם .הנה רע עין ונמצא הפרידה אותו מסטרא אחרא שלו
אם אליהם ,שאכול ושתה יאמר לו ולבו בל עמו .להביאו לסטרא דקדושה ועל ידי זה לא יהיה
ומשיב כן .כי כתוב ,אם רעב שונאך וגו' ,כי לו חיות כלל וזהו וטוב לב.
גחלים אתה חותה על ראשו .אבל אנו איננו
נותנים אלא בשמחה ,כי אין בימי השנה,
ובהערות על ספר בית יעקב (וישלח): שמחה ,כמו בימים אלו דסוכות ,ומשום
וזה לשון רבנו האריז"ל בעץ החיים שער שאנחנו נותנים בטוב לב ובשמחה ורצון,
מ"ט -שער קליפת נגה פרק ח והובא ג"כ מתהפך מתנותינו אליהם לגחלים על ראשם,
בלקוטי תורה פרשת אחרי מות ,והנה ביום גחלים בוערות ,שהשמחה שלנו עושה להם
הכיפורים צוה הש"י ,וברשותו אנו עושין, רע ,דהיינו י"ד אילים ,ע' פרים ,ח"ץ כבשים,
לשלוח לס"מ שעיר אחד ,שהוא טוב ורע שכך עולה החשבון של הקרבנות שלהם .כי
כנ"ל וכו' .וזהו שמחה גדולה שמקבל ס"מ
הי"ד אילים יורה על י"ד הויה השולטת בהם .וע' על ידנו שעיר לעזאזל ,ובפרט שניתן לנו
פרים ,שהולכים ומתמעטים ,יורה שהטוב שלהם מדעתנו ,מתנה גמורה שלא ביגיעה ,ואז היו
ילך ויתמעט .וח"ץ כבשים יורה על מספר צ"ח ישראל מתוודין על עונותיהן ,וכהן גדול היה
מתוודה וסמך ידיו על ראש השעיר ,ובכח קללות להשרות בהם .או יפלח כחץ כבדם.
התשובה הזו שהוא מצות עשה ,אז מתברר
בקדושת לוי (לפורים) :וזהו שאמר הכתוב חלק היצה"ר ,ונפרד הטוב שבו מהרע שבו
(משלי כה ,כא) אם רעב שונאך האכילהו וכו' והטוב חוזר אל הקדושה העליונה וכו'.
לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה וזהו שמחת סמא"ל ,שראה שהתתקף עתה,
חותה על ראשו כו' ,פירוש האכילהו לחם ובכל דעתו רוצה להדבק עמו ,והוא שוטה ,כי
ואם צמא השקהו מים הרמז בזה שתראה אדרבא גחלים אתה חותה על ראשו וכו' כי
להפרידו מסטרא שלו ולהביאו לסטרא זהו סיבת רעתו של ס"מ ,והפסדו גדול וכו'
דקדושה .ובוודאי לא יגיע לסטרא דקדושה עיי"ש כל הענין.
