Page 302 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 302
Pg: 302 - 10-Back 21-10-25
מוהר"ן תורה קלח שב ליקוטי
_______ _ ליקוטים
עוד שם (קדושים ,תרעא) :והנה כ"ק זקיני שבמוחו המוליד הרגשה בלב והמשכה לכל
אדומו"ר זצללה"ה מקאצק אמר בפסוק כוחות הגוף עד שחכמת אדם תאיר פניו,
קדושים תהיו כי קדוש אני ה"א ,איך נוכל ממילא מעט מהאור דוחה הרבה מהחושך
לומר על בשר ודם שיהי' קדוש רק משום שהם הבלי הדמיונות של תוהו שבחיצוניות
כי קדוש אני ה"א .ויש לפרש כוונתו ז"ל
על דרך הנ"ל ,שלכאורה בלתי מובן שבשר המחשבה ואין צריך יגיעה כל כך בטהרתה.
ודם שהטבע מושכהו לדברים החומריים
והטבעיים איך ישתנה ויחליף טבעו שלא בשם משמואל (וילך ,תרעב) :כעין זה יש
תהי' לו שייכות כלל לדברים אלה ,כי זהו לפרש דברי הגמ' יומא (ל"ט ע"ב) וכבר אמר
החילוק שבין טהור לקדוש שטהור הוא טהר אנא ה' ונשמע קולו ביריחו ,היינו שכה"ג הי'
ידים במעשה ,היינו שמתגבר על טבעו ואיננו מכניס אלקות בלב כל השומעים ,וביוה"כ
נמשך אחר הטבע ,אבל קדוש פירושו נבדל, היתה נכנסת לעומק לבם הנקודה הפנימית,
היינו שלא תהי' לו שייכות לענינים אלו כלל, כי עשרת ימי התשובה הם כנגד עשרת
איך יתכן זה ,רק משום כי קדוש אני ה"א, העמקים ובתשעת הימים שקודם יוה"כ
היינו שכאשר מאיר באדם ענין אלקי שוב נפתחו ט' עמקים ,וממילא ביוה"כ נכנסת
גם החומר והטבע שבו מרגישים רצון הש"י האלקות בעומק העשירי הנקודה הפנימית
ואינם יכולים לפעול רק מה שהוא לרצון שבלב .וזה הפירוש ונשמע קולו ביריחו,
הש"י ,וקו"ח ממלאך גבריאל הנ"ל שבאשר דאיתא במקובלים כי בחטא אדה"ר נתקלקלו
הוא שר של אש כשירד לתוך כבשן האש כל החושים ,חוץ חוש הריח שלא נתקלקל,
נתעלתה האש כנ"ל ,מה גם כשמאירה אלקות וזהו הפירוש ביריחו מלשון ריח זה נשמה
בלב האדם שנתעלה הטבע ,וכ"ז מפאת שם כדאיתא בגמ' ברכות (מ"ג ע"ב) איזהו דבר
הוי' ב"ה שהוא אלקי ישראל כנ"ל ,וא"כ שהנשמה נהנית ממנו זה הריח ,וזאת היא
מאמר קדושים תהי' כי קדוש אני ה' אלקיכם
הנקודה הפנימית שבלב האדם.
הוא מקביל למאמר אנכי וגו'.
ב) באוצר חיים (משפטים) :ועיקר הענין עוד שם (חנוכה) :והנה אור שנברא ביום
בסוד עין רואה לב חומד כלי מעש' גומרין ראשון איתא במדרש (פ' ג') שנתעטף בה
והיפך עין טובה רוח נמוכה בלב כי עיקר הקב"ה כבשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף
הגאוה של שלא לשמה הוא בלב ונפש העולם עוד סופו ,כמ"ש עוטה אור כשלמה,
שפלה בתאות הכבד שורש כלי המעש' של והפירוש שלא הי' ביכולת העולם לקבל
כל אברים הכל כידוע מסוד שלש' פרצופים האור מהשי"ת אלא ע"י אמצעות הלבוש,
ושורש פרצוף הפנימי הנקרא רוח שורה וא"כ אור שנברא ביום ראשון הוא הארת
בלב ונקנה ע"י לימוד תורה שנקראת לב זיו אלקותו ית"ש ,והוא מקביל לדיבור
ל"ב נתיבות ואם יהי' לבבך נאמן לאלהיך אז אנכי שהוא הארת אלקות בלב ישראל,
והלל והודאה מורים על דביקות נפשו
תעשה כל מעשיך לשם שמים. באלקות והכנעה כאילו נטלתי יותר מחלקי,
בפסיקתא מנין שהקב"ה הוא לבן של ומסירותו לעבודתו וציווי ית"ש אף בלתי
ישראל שנאמר צור לבבי .ולכן נרמוז מצוה הבנתו ,והוא מקביל לדיבור לא יהי' לך
זאת באות ל' להזהיר אותנו שנעשה כל
אלהים אחרים כנ"ל וכו'.
