Page 302 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 302

‫‪Pg: 302 - 10-Back 21-10-25‬‬

‫מוהר"ן‬  ‫תורה קלח‬                           ‫שב ליקוטי‬
        ‫_______ _ ליקוטים‬
‫עוד שם (קדושים‪ ,‬תרעא)‪ :‬והנה כ"ק זקיני‬      ‫שבמוחו המוליד הרגשה בלב והמשכה לכל‬
‫אדומו"ר זצללה"ה מקאצק אמר בפסוק‬            ‫כוחות הגוף עד שחכמת אדם תאיר פניו‪,‬‬
‫קדושים תהיו כי קדוש אני ה"א‪ ,‬איך נוכל‬      ‫ממילא מעט מהאור דוחה הרבה מהחושך‬
‫לומר על בשר ודם שיהי' קדוש רק משום‬         ‫שהם הבלי הדמיונות של תוהו שבחיצוניות‬
‫כי קדוש אני ה"א‪ .‬ויש לפרש כוונתו ז"ל‬
‫על דרך הנ"ל‪ ,‬שלכאורה בלתי מובן שבשר‬         ‫המחשבה ואין צריך יגיעה כל כך בטהרתה‪.‬‬
‫ודם שהטבע מושכהו לדברים החומריים‬
‫והטבעיים איך ישתנה ויחליף טבעו שלא‬         ‫בשם משמואל (וילך‪ ,‬תרעב)‪ :‬כעין זה יש‬
‫תהי' לו שייכות כלל לדברים אלה‪ ,‬כי זהו‬      ‫לפרש דברי הגמ' יומא (ל"ט ע"ב) וכבר אמר‬
‫החילוק שבין טהור לקדוש שטהור הוא טהר‬       ‫אנא ה' ונשמע קולו ביריחו‪ ,‬היינו שכה"ג הי'‬
‫ידים במעשה‪ ,‬היינו שמתגבר על טבעו ואיננו‬    ‫מכניס אלקות בלב כל השומעים‪ ,‬וביוה"כ‬
‫נמשך אחר הטבע‪ ,‬אבל קדוש פירושו נבדל‪,‬‬       ‫היתה נכנסת לעומק לבם הנקודה הפנימית‪,‬‬
‫היינו שלא תהי' לו שייכות לענינים אלו כלל‪,‬‬  ‫כי עשרת ימי התשובה הם כנגד עשרת‬
‫איך יתכן זה‪ ,‬רק משום כי קדוש אני ה"א‪,‬‬      ‫העמקים ובתשעת הימים שקודם יוה"כ‬
‫היינו שכאשר מאיר באדם ענין אלקי שוב‬        ‫נפתחו ט' עמקים‪ ,‬וממילא ביוה"כ נכנסת‬
‫גם החומר והטבע שבו מרגישים רצון הש"י‬       ‫האלקות בעומק העשירי הנקודה הפנימית‬
‫ואינם יכולים לפעול רק מה שהוא לרצון‬        ‫שבלב‪ .‬וזה הפירוש ונשמע קולו ביריחו‪,‬‬
‫הש"י‪ ,‬וקו"ח ממלאך גבריאל הנ"ל שבאשר‬        ‫דאיתא במקובלים כי בחטא אדה"ר נתקלקלו‬
‫הוא שר של אש כשירד לתוך כבשן האש‬           ‫כל החושים‪ ,‬חוץ חוש הריח שלא נתקלקל‪,‬‬
‫נתעלתה האש כנ"ל‪ ,‬מה גם כשמאירה אלקות‬       ‫וזהו הפירוש ביריחו מלשון ריח זה נשמה‬
‫בלב האדם שנתעלה הטבע‪ ,‬וכ"ז מפאת שם‬         ‫כדאיתא בגמ' ברכות (מ"ג ע"ב) איזהו דבר‬
‫הוי' ב"ה שהוא אלקי ישראל כנ"ל‪ ,‬וא"כ‬        ‫שהנשמה נהנית ממנו זה הריח‪ ,‬וזאת היא‬
‫מאמר קדושים תהי' כי קדוש אני ה' אלקיכם‬
                                                        ‫הנקודה הפנימית שבלב האדם‪.‬‬
               ‫הוא מקביל למאמר אנכי וגו'‪.‬‬

‫ב) באוצר חיים (משפטים)‪ :‬ועיקר הענין‬        ‫עוד שם (חנוכה)‪ :‬והנה אור שנברא ביום‬
‫בסוד עין רואה לב חומד כלי מעש' גומרין‬      ‫ראשון איתא במדרש (פ' ג') שנתעטף בה‬
‫והיפך עין טובה רוח נמוכה בלב כי עיקר‬       ‫הקב"ה כבשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף‬
‫הגאוה של שלא לשמה הוא בלב ונפש‬             ‫העולם עוד סופו‪ ,‬כמ"ש עוטה אור כשלמה‪,‬‬
‫שפלה בתאות הכבד שורש כלי המעש' של‬          ‫והפירוש שלא הי' ביכולת העולם לקבל‬
‫כל אברים הכל כידוע מסוד שלש' פרצופים‬       ‫האור מהשי"ת אלא ע"י אמצעות הלבוש‪,‬‬
‫ושורש פרצוף הפנימי הנקרא רוח שורה‬          ‫וא"כ אור שנברא ביום ראשון הוא הארת‬
‫בלב ונקנה ע"י לימוד תורה שנקראת לב‬         ‫זיו אלקותו ית"ש‪ ,‬והוא מקביל לדיבור‬
‫ל"ב נתיבות ואם יהי' לבבך נאמן לאלהיך אז‬    ‫אנכי שהוא הארת אלקות בלב ישראל‪,‬‬
                                           ‫והלל והודאה מורים על דביקות נפשו‬
              ‫תעשה כל מעשיך לשם שמים‪.‬‬      ‫באלקות והכנעה כאילו נטלתי יותר מחלקי‪,‬‬
‫בפסיקתא מנין שהקב"ה הוא לבן של‬             ‫ומסירותו לעבודתו וציווי ית"ש אף בלתי‬
‫ישראל שנאמר צור לבבי‪ .‬ולכן נרמוז מצוה‬      ‫הבנתו‪ ,‬והוא מקביל לדיבור לא יהי' לך‬
‫זאת באות ל' להזהיר אותנו שנעשה כל‬
                                                              ‫אלהים אחרים כנ"ל וכו'‪.‬‬
   297   298   299   300   301   302   303   304   305   306   307