Page 309 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 309
מוהר"ן שט Pg: 309 - 10-Front 21-10-25 ליקוטי
תורה קלט
ּוכְׁשֶּ ָבא ׁ ַשּ ָבתְ ,ונִ ְתּבַּ ֵטל ׁ ְשלִי ַטת הַ ִחיצֹונִיםֲ ,אז ַי עֹולִים הַָרגְלִין ֵמהַּ ִמ ְצוָהֶ ׁ ,ש ָהיּו ּ ְבתֹוְך
הַ ִחיצֹונִים ּ ַב ֹחל ׁ ֶשּיָנְקּו ֵמ ֶהםַ ,ו ֲאז ַי עֹולָה ַהּ ִמצְוָה ְוהֹולֶכֶת לִפְנֵי ַהּ ָקדֹוׁש ּ ָברּוְך הּוא_ _ _ _ _ _ _ _.
אין להמצוה ההיא בחינת רגלין ,לעלות בהם ולילך לפני הקדוש ברוך הוא ,כי הקליפה
לקחה הרגלין[ ,בבחינת (משלי ה)" :רגליה יורדות מות" ד)].
וכשבא שבת ונתבטל שליטת החיצונים ה) והן הן הדברים שאומרים בתפילת כגוונא:
"ואתפרשת מסטרא אחרא" וכו' ,אזי עולים הרגלין מהמצוה ,שהיו בתוך החיצונים
בחול שינקו מהם ,ואזי עולה המצוה והולכת לפני הקדוש ברוך הוא .ועיין כל זה בתיקון
ס"ט במלאה"ס (מאמר בעלי קבין).
ליקוטים
טוב ,וזהו מדת שכינה תתאה היינו שכינתו המות ,לפי שחסר מהם המיתוק של החסדים
יתברך בתחתונים בפועל גמור בנגלות המגולים דדכורא .וכו'.
המעשים כולם ,אבל שכינתא עילאה היינו
שכינתו יתברך בהנסתרות ומעמקים והיא ה) עיין לעיל סי' פ"ז .וביקרא דשבתא
הבינה שבלב שאין מתגלית לפועל מצידה
(ח"א ,סי' יז) :וזה אם תשוב משבת רגלך היינו הוא התשובה המהפכת זדונות לזכויות
שעל ידי קדושת שבת יעלה הטוב שהיה ודהכל היה שמיעה בקול ה' כיון שהמעמקים
כבוש בין העכו"ם בבחינת רגליה יורדות דבוקים לעולם בו יתברך הרי לעולם החלק
מות ועכשיו יעלה אל הקדושה .וזה עשות
חפציך ביום קדשי כי מחמת שהטוב זוכר אז כלול בהכל.
את מעלתו על כן אינו טרוד בחפצי עצמו
ובעטרת ישועה (חנוכה) :הנה ידוע כי רק בחפצי שמים כי נתעורר אצלו האהבה
ברגלים דקדושה יש להסטרא אחרא יניקה שיש להשם יתברך עם נפשות ישראל על
בסוד רגליה יורדות מות [משלי ה ה] ,ולדעתנו כן גם הוא חפץ רק לעשות רצונו יתברך,
רגלי"ם נצ"ח הו"ד מספר מו"ת ,ועל ידי ריצת גם מרומז על קדושת הזווג של שבת וכנ"ל
רגלים נתקלקלו העינים ,כי ריצת רגלים בסימן י"א וזה בחינת לסריסים אשר ישמרו
את שבתותי ובחרו באשר חפצתי דא זווגא נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם
דמטרוניתא כמבואר בזוהר יתרו דף פ"ט ,וזה [ברכות מג ע"ב] ,ועינים ורגלים כחדא אזלו,
וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד היינו שכן סומא שאין לו עינים חשוב כמת[ ,כמו
שיזכה שיאיר אליו אור של שבת קדש שהוא כן] קלקול רגלי"ם נצ"ח הו"ד שמספרו מו"ת.
בחינת אור הצדיק כמו שאמרו לרבי שמעון וכמו כן העני ,כי ממונו של אדם מעמידו על
בר יוחאי אנת הוא שבת וכו' .וכמבואר בזוהר רגליו [פסחים קיט ,].וכשהוא עני קלקל ברגלים
נשא דף קמ"ה וקראת לשבת ענג ולקדוש נחשב כמת כמו הסומא ,ושניהם עולים בקנה
ה' מכובד מאן קדוש ה' דא רבי שמעון בר אחד .נמצא כי קלקול ברגלים נוגע לעינים,
יוחאי וכו' ,וזה וכבדתו ודרשו רז"ל לשנות
ותיקון אחד לשניהם.
המלבושים של שבת היינו להפשיט לבושי
ד) ברמד"ו (משלי ,עמ' מ"ו) :רגליה יורדות דקדרינותא דחול שהם בחינת לבשו שמים
מות .וזה סוד :״אחריתה מרה כלענה״ ,קדרות וכו' שהם מחשיכים אור האהבה
שרומז אל דרגין תתאין דילה ,שיש שם מר ויראה על ידי שמחשיכים אור הצדיק ח"ו
