Page 312 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 312
מוהר"ן Pg: 312 - 10-Front 21-10-25 ביש ליקוטי
תורה קלט
ְו ִהּנֵה הַהֹולְֵך ּ ַבּ ִמ ְדּבָר ּ ְב ָמקֹום ׁשֶ ֵאין ּ ֶדֶרְךֵ ,אינֹו יָכֹול לַ ֲע ֹש ו�ֹת ּ ֶדֶרְך ּכְבּוׁ ָשה ַעל ְי ֵדי ּפַ ֲע ֵמי
ַרגְלָיוּ ,כִי ִאם ּכְׁשֶּיֵלְֵך הְַרּ ֵבה .וְהַּ ִמ ְצוֹות נִקְָר ִאים צֶ ֶדקּ ,כְמֹו ׁ ֶשּכָתּוב (תהלים קי"ט)ּ" :כָל
ִמ ְצ ו�ֹ ֶתיָך ֶצ ֶדק"ְ .וז ֶהּו צֶ ֶדק לְ ָפנָיו ְי ַהּלְֵךּ ,כְׁ ֶשהַּ ִמצְ ָוה הֹולֶכֶת לִ ְפנֵי ַהּ ָקדֹוׁש ּבָרּוְך הּואֲ ,אז ַי
ְויָ ֹשֵם לְ ֶדֶרְך ּ ְפעָ ָמיו ,הַּ ָקדֹוׁש ּבָרּוְך הּוא עֹושֶֹה ִמּפַ ֲע ֵמי ַרגְלָיוֶ ּ ,דֶרְךׁ ,שֶהּוא נֶ ֱא ַמר ַעל ּ ֶדֶרְך
ׁ ֶשהּוא ּכְבּוׁ ָשה לְַרּבִיםּ .כִי ֵמחֲ ַמת ּגֹ ֶדל הַּ ַת ֲענּוגִים ְו ַהּׁשַ ֲעׁשּו ִעים ׁ ֶשּיֵׁש לְהַּ ָקדֹוׁש ּבָרּוְך הּוא
ֵמהַּ ִמצְ ָוה ,עֹו ֹשֶה ִמּפַ ֲע ֵמי ַרגְלָיוֶ ּ ,דֶרְך ּכְבּוׁ ָשה .וְז ֶהּו "וְיָ ֵֹשם לְ ֶדֶרְך ּ ְפ ָע ָמיו". (עיין ענין זה לקמן
סימן רע"ז באריכות)_ _ _ _ _ _ _ _.
והנה ההולך במדבר במקום שאין דרך ,אינו יכול לעשות דרך כבושה על ידי פעמי
רגליו ,כי אם כשילך הרבה ,והמצוות נקראים "צדק" ,כמו שכתוב (תהלים קי"ט)" :כל
מצותיך צדק" (עיין לקמן סי' רע"ז ,ובח"ב סי' פ"א) ,וזהו "צדק לפניו יהלך" ,כשהמצוה הולכת
לפני הקדוש ברוך הוא ,אזי "וישם לדרך פעמיו" ,הקדוש ברוך הוא עושה מפעמי
רגליו "דרך" ,שהוא נאמר על דרך שהוא כבושה לרבים ,שרבים יכולים להלך באותה
דרך ומשתלמים בה ,כי מחמת גודל התענוגים והשעשועים שיש להקדוש ברוך הוא
מהמצוה ,עושה מ"פעמי רגליו" דרך כבושה ,וזהו "וישם לדרך פעמיו".ז) (עיין ענין זה לקמן
סימן רע"ז באריכות).
ליקוטים
משתעשע בה ,אבל אחר שנתן לנו תורתו אין לד) אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא
לו שעשועים הללו ,רק שהוא מקבל תענוג מקובל ,ואם לא יודע אני שהוא מטורף,
מזה שאנו עושים מצותיו ,לכך הוא כביכול וטורפין לו תפלתו בפניו ,כלומר שתפלתו
בבחינות דל"ת ,וע"י שהוא מקבל תענוג אינה מקובלת( ,עי׳ רש״י שם במשנה) ומשום
זה נאמר ויהי הוא טרם כלה לדבר ,שפירושו ממנו הוא מוריד אורות גדולים למטה בזה
לדבר בתפלה בשם הוי״ה ,שהוא רחמים ,מיד העולם ואנו מקבלים אותן האורות ויש לנו
תענוג מזה ,לכך אנו ג"כ בבחינת דל"ת ,רק
השכינה יוצאת אליו. שהתענוג שלנו גדול מתענוג הבורא ,שאנו
ובשבילו יורדת השכינה שהיא מלכות מקבלים תענוג מהבורא שהוא אור אי"ס,
לרגליו ,של ז״א ,כי בנין המלכות הוא מנ״ה והבורא ב"ה מקבל תענוג ממנו עמו ב"י שאנו
דז״א שנקראים רגלים .ז״ש צדק לפניו יהלך גשמיים .ותענוג שלנו נקרא ישראל היינו
וישם לדרך פעמיו .וכשהשכינה היא עומדת ראש לי ,שאנו מקבלים תענוג מהבורא שהוא
על ישראל ,וישראל הם הרגלים שעומדת ראש ,ותענוג הבורא נקרא יעקב ,היינו יו"ד
עליהם בעת הגלות ,כלומר שע״י מעשיהם עקב ,שהבורא מסתכל לקבל תענוג מעקב
הטובים הם מעלים מ״ן וגורמים קיום מסוף המדריגות .וזה היא אז תתענג על
והעמדה לזו״ן הקב״ה משבח אותה ,בהם ה' (ישעי' נח ,יד) ,היינו שהתענוג שלנו גדול
ואומר לה ,מה יפו פעמיך בנעלים ,כי נעלים
מתענוג הבורא.
רומזים לרגלים שהן קיומם.
עוד שם (אות קב) :שבכל מקום שישראל ז) בתיקו"ז ע"פ מעה"ס (תיקון י"ח ,אות סה-
מקימים את השכינה בכל מצוה ומצוה ,היא ו) :וזהו הסוד שהעמידו בעלי המשנה( ,ברכות
עומדת בשבילם להגן עליהם ,בכל דוחק
