Page 310 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 310

‫‪Pg: 310 - 10-Back 21-10-25‬‬

‫תורה קלט‬
‫מוהר"ן_ _ _ _ _ _ _ _‬
                                              ‫שי ליקוטי‬

                                   ‫ליקוטים‬

‫אבל בשבת מפשיטין בגדים אלו ולובשין הוא כינוי לחכמה וזהו ועמדו רגליו הנשמות‬
‫שהם ברגלים על הר הזיתים שיהיה להם‬             ‫לבושין דנהירין וכו'‪.‬‬
‫עליה בחכמה] ובתורה יש נשמות ישראל וכן‬
‫באות אחד שבתורה יש כל (מיני) נשמות‬
‫שבישראל והשכינה והקב"ה בעצמו וכל‬              ‫עוד שם (ח"ב‪ ,‬צז)‪ :‬זה בחי' ויקהל משה‬
‫המלאכים וכל העולמות מלמעלה עד מדריגה‬          ‫ודרז"ל שצריכין לעשות קהילות בכל שבת‬
                                              ‫ולדרוש להם בד"ת‪ .‬וחכמת הרב הוא בחי'‬
                              ‫התחתונה וכו'‪.‬‬   ‫חכמה עילאה ומה שהתלמידים מקבלין‬

                                              ‫ממנו הוא בחי' חכמה תתאה‪ .‬ובימי החול אז‬
‫באהבת שלום (שקלים)‪ :‬דהנה ידוע שיש‬             ‫הוא בבחי' רגליה יורדות מות ואז יש יניקה‬
‫להסט"א מבחי' החכמה תתאה כביכול‪ .‬אבל לאדם בחינת נפש רוח ונשמה‪ ,‬ולרוח ולנשמה‬
‫בשבת אז עולין הרגלין בבחי' אם תשיב אין להחיצונים אחיזה בהם כמו בבחינת נפש‪,‬‬
‫משבת רגלך‪ .‬ואז יכולין לקשר כל החכמות ועל כן צריך כל איש הישראלי להשגיח בעינא‬
‫שבעולם להשי"ת‪ ,‬ולהתורה שהוא בחי' פקיחא על בחינת נפשו שהיא בחינת עשיה‬
‫חכמה עילאה‪ .‬ועי"ז מקשרין גם השכל של גופנית‪ ,‬כגון אכילה ושתיה ושאר עובדות‪,‬‬
‫ההמון עם ממקום שהם להשי"ת ולהתוה"ק‪ .‬שיעשה אותם לכבוד השי"ת‪ ,‬ולשמור אותה‬
‫מכל בחינת מגע נכרי וחיצוניות בכדי שלא‬
‫באמרי פנחס (שער א'‪ ,‬תנ"ך‪ ,‬קמט)‪ :‬והיה ינקו מבחינת נפש שלו‪.‬‬
‫עקב תשמעון וגו'‪ ,‬כי התורה בסוד אדם וכן בכלל יש ג' בחינות אלו נפש רוח‬
‫דיושר ולכך כתיב בתורה עיני ה' אזני ה' כי נשמה‪ ,‬שהם מלכות תפארת בינה כנודע‬
‫יש נשמות התלוין ביד ויש התלוין ברגל‪( ,‬תקו"ז מט‪ .).‬ובחינת מלכות שהיא בחינת נפש‬
                                              ‫והם נמוכים מאד והוא בסוד רגליה יורדות‬
‫רגליה יורדות מות (משלי ה ה‪ .‬ע"ח שער לה‬        ‫מות והם חייבין שבדור‪ ,‬וזה כד ייתי רגלין‬
‫פ"ג)‪ ,‬שהיא בחינת קליפות וחיצוניות‪ ,‬רק‬         ‫ברגלין יצפה לרגלו של משיח‪ ,‬וזה פי' והיה‬
‫בשבת קודש אזי בחינת מלכות שבה למקור‬           ‫עקב תשמעון כשהנשמות התלוין בעקביים‬
‫החיים‪ ,‬אבל כיון ששבת וי אבדה נפש (ביצה‬        ‫תשמעון את כל המצות האלה ושמר וכו'‪,‬‬
‫טז‪ ,).‬וי אבדה רוח‪ ,‬או וי אבדה נשמה לא‬         ‫ולכך כשיבוא משיח כתיב ועמדו רגליו על הר‬
‫נאמר‪ ,‬אלא וי אבדה נפש‪ ,‬כי רק בחינת נפש‬        ‫הזיתים שיהיה להם זכירה ושמן הוא כינוי‬
‫רגליה יורדות מות וקרובה להחיצונים והמה‬        ‫לחכמה וזהו ועמדו רגליו הנשמות שהם‬
‫יונקים ח"ו ממנה (עי' לקו"ת פ' בשלח‪ ,‬טעמי‬      ‫ברגלים על הר הזיתים שיהיה להם זכירה‪ ,‬כי‬
                                              ‫שמן טוב לזכירה‪ ,‬וזית כתוב בכתבי האריז"ל‬
             ‫המצוות סוף סוד תחום שבת)‪ .‬וכו'‪.‬‬  ‫האוכל זית בכוונה הראויה אדרבה מוסיף‬
‫והנה בשבת קודש‪ ,‬כשבחינת מלכות‬                 ‫זכירה‪ ,‬ואותן הנשמות יהיה להם עליה‬
‫שבה למקור החיים‪ ,‬אזי מקבלת בחינת חיים‬         ‫בחכמה‪[ ,‬בתוספתא למדרש פנחס‪ ,‬ולכך‬
‫מקו הממוצע ויש לה בחינת חיים בחינת ו"י‬        ‫כשיבא משיח כתוב ועמדו רגליו ביום ההוא‬
‫שהוא קו הממוצע‪ ,‬וזהו מאמר הכתוב (שמות‬

‫על הר הזיתים כי שמן טוב לזכירה וזית לא יז) שבת וינפש‪ ,‬פירוש כשבאה שבת קודש‬
‫קשה‪ ,‬וכתוב בכתבי האריז"ל כשאוכלין זית אזי הנפש מקבלת בחינת ו"י‪ ,‬אבל במוצאי‬
‫בכוונה הראויה אדרבא מוסיף זכירה ושמן שבת רגליה יורדות מות ונאבד ממנה בחינת‬
   305   306   307   308   309   310   311   312   313   314   315