Page 308 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 308

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 308 - 10-Front 21-10-25‬‬         ‫שח ליקוטי‬

             ‫תורה קלט‬

‫יֹונֶקֶת ַהּ ְקלִּ ָפה ֵמהַָרגְלִין ׁשֶל ַהּ ִמצְ ָוה‪ּ ,‬כִי ּכָל ִמ ְצוָה הִיא קֹו ָמה ׁ ְשלֵ ָמה‪ַ .‬ו ֲאז ַי ֵאין לְ ַהּ ִמצְ ָוה‬
‫ַההִיא ּבְחִינַת ַרגְלִין‪ ,‬לַ ֲעלֹות ּבָ ֶהם ְולֵילְֵך לִ ְפנֵי הַּ ָקדֹוׁש ּ ָברּוְך הּוא‪ּ .‬כִי ַהּ ְקלִּ ָפה לָקְ ָחה הַָרגְלִין‪,‬‬

                ‫[ּ ִבבְחִינַת (משלי ה)‪ַ" :‬רגְלֶיהָ יֹוְרדֹות ָמוֶת"]‏‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬

‫ב) כשהאדם עושה מצוה אזי יונקת הקליפה מהרגלין של המצוה‪ ,‬כי כל מצוה היא קומה‬
‫שלימה ג) עם רמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניים‪ ,‬ואזי‪ ,‬כשהקליפה יונקת מהרגלין‪)*( ,‬‬

        ‫ליקוטים‬

‫מ״ן וגורמים קיום והעמדה לזו״ן הקב״ה משבח דכנסת ישראל רגליה יורדות מות‪ .‬והענין‬
‫אותה‪ ,‬בהם ואומר לה‪ ,‬מה יפו פעמיך בנעלים‪ ,‬דבכל קומה השלושה תחתונות הם כוחות‬
‫המשפיעים לזולת וגם בכנסת ישראל יש כח‬
‫זה להשפיע לזולת גם כן ומה שזולת כנסת‬        ‫כי נעלים רומזים לרגלים שהן קיומם‪.‬‬

‫ישראל היינו אומות העולם כמו שמקריבים‬        ‫ב) באמרי מנחם (נצבים)‪ :‬איתא (ירושלמי‬
‫שבעים פרי החג נגד שבעים אומות‪ .‬כמו‬          ‫דמאי ד‪ ,‬ד) בשבת אפילו עם הארץ ירא‬
‫שיהיה לעתיד דמשיח יבוא ליתן קצת מצוות‬       ‫לשקר‪ ,‬דאימת שבת עליו‪ ,‬ואז רואה האדם‬
‫וללמד תורה גם לאומות העולם (בראשית‬          ‫האמת‪ ,‬איך שקלקל בכל ששת ימי המעשה‬
‫רבה צח‪ ,‬ט) ונהרו אליו וגו' עמים רבים וגו'‬   ‫ומרד לפני השי"ת‪ ,‬וגרם לו צער שלא יוכל‬
                                            ‫להשפיע לנו מפחד יניקת הקליפות‪ ,‬ומזה‬
‫(ישעיה ב‪ ,‬ב) ואז אהפוך אל עמים שפה ברורה‬    ‫בא לבושה והכנעה וזוכה לחכמה‪ ,‬כח מה‪,‬‬
‫(צפניה ג‪ ,‬ט)‪ .‬וזהו הרגלין היורדות מות מקום‬  ‫ממילא מסתלקים הדינים ונעשה הכל רחמים‬
‫הקליפות והרע שהוא כוחות האומות להוציא‬
‫גם הניצוצות קדושות שבהם ולהחזירם אל‬                                         ‫גמורים וכו'‪.‬‬

‫הקדושה‪ .‬ע"כ‪ .‬ועיין בספר הבהיר (מאמר‬
                             ‫ג) ברסיסי לילה (יז)‪ :‬כידוע דנצח והוד שופרו של משיח)‪.‬‬
                                                ‫הם תרין ירכין או תרין ביעין דדכורא ורצה‬
                                            ‫לומר כוחות ההשפעה להזולת‪ .‬ושם היה‬
‫ובס' תקנת השבין (ו)‪ :‬וזהו מדת המלכות‬        ‫נגיעת שרו של עשו ביעקב אבינו ע"ה כי‬
‫המקבלת מאת הממליכים אותו דלולי הם‬           ‫לא יכול לו לעצמותו שכולו אמת ומטתו‬
‫אין מקום למדת המלכות ועל כן רגליה‬           ‫שלימה ואין בו פסולת כלל אבל נגע בכף‬
‫יורדות מות‪ ,‬רצה לומר היינו מדריגות‬          ‫יריכו ואמרו בבראשית רבה (עז‪ ,‬ג) בצדיקים‬
‫התחתונות המתפשטת בנבראים שבהם הוא‬           ‫וצדקניות נביאים ונביאות שיצאו ממנו‬
‫עמידת רגל מדת המלכות מה שמלכותו בכל‬         ‫ואיזה זה דורו של שמד‪ .‬ובאמת בזמן השמד‬
‫משלה כשבהם מתפשט כח חשק זה לקבל‬             ‫שהתחיל מהיונים כבר פסקה נבואה מישראל‬
‫מתחתונים‪ ,‬זהו שורש להשתקעות בכל‬             ‫אבל אף על פי שאינן נביאים בני נביאים הם‬
‫מיני רע דעולם הזה שכללותן המות שהוא‬         ‫(פסחים סו‪ ).‬ויש בהם כח הנבואה כי מהירכין‬
‫הסילוק וביטול מעולם הזה שזה היה עונש‬        ‫נצח והוד שם יניקת הנביאים כידוע ועל כן‬
‫חטא אדם הראשון‪ ,‬דעל ידי השימוש בכח‬
‫קראום כאן נביאים‪ .‬ויעקב אבינו ע"ה העמיד זה דקבלה מתחתונים בהיותו חלק נפרד‬
‫קומה שלימה של כנסת ישראל כולם זרע משורשו יוכל לבוא לפירוד גמור‪ ,‬ותקנתו‬
‫אמת אבל ידוע דמדת המלכות שהיא רזא שיסתלק ויוכלל בשורשו למעלה ששם הוא‬

                                            ‫(*) עיין תוספתא בסוף הכרך‪.‬‬
   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313