Page 323 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 323

‫‪Pg: 323 - 11-Back 21-10-25‬‬

‫תורה קמא‬

‫ִאם יִז ְּכֶה ׁ ֶשּ ַיְרּגִיׁש ּ ֶב ֱא ֶמת ּכְ ֵאב ֲח ָט ָאיו ַהיְנּו ּכְׁ ֶשּיָמּול ֶאת ָעְרלַת לְבָבֹו‪ּ .‬כִי ּכָל ז ְ ַמן ׁשֶּלִּבֹו‬

‫ָעֵרל וְ ָאטּום‪ִ ,‬אי ֶאפְׁ ָשר לֹו לְהְַרּגִיׁש ּ ֶב ֱא ֶמת‪ַ ,‬רק ּכְׁ ֶשּיָמּול ֶאת ָעְרלַת לְ ָבבֹו‪ ,‬וְיִהְיֶה לֹו ָחלָל_ _ _ _ _ _ _ _‬

‫(*) אם יזכה שירגיש באמת כאב חטאיו‪ ,‬היינו כשימול את ערלת לבבו‪ .‬א) כי כל זמן‬
‫שלבו ערל ואטום אי אפשר לו להרגיש באמת‪ ,‬בפרט אם עבר ושנה ונעשה לו כהיתר‪.‬‬
‫רק כשימול את ערלת לבבו ויהיה לו חלל בלב‪ ,‬כמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים ק"ט‪,‬‬
‫כ"ב)‪" :‬ולבי חלל בקרבי"‪ ,‬ואמרו חז"ל (בבא בתרא יז‪ ,.‬ע"ז ז‪ ):‬שהרג את יצר הרע‪( .‬ובמה ימול‬

‫ליקוטים‬

‫א) עיין בתניא (פ"ו‪ ,‬פל"ז)‪ .‬ובתרגום יונתן אפרים (מאמר שצ"ב) שמילה חצונית היא‬
‫סיבה למילה פנימית מערלת לב‪ ,‬כשימול‬
‫ערלת לבבו אז יהי' חדרי לבו פתוחים להבין‬   ‫(דברים י'‪ ,‬טז)‪ :‬ומלתם את ערלת לבבכם‪.‬‬
‫ולהשכיל עיי"ש‪ ,‬א"כ מילה מבוא למילת‬                    ‫אעברו ית יצרא בישא מן לבכון‪.‬‬

‫הלב להבין ולהשכיל בתורה ומצות‪ ,‬א"כ‬        ‫ובמכתב הרב דמעזבוז'‪ :‬ומלתם את ערלת‬
‫יש לומר דאם לא בריתי היינו ג"כ מילה‬       ‫לבבכם‪ ,‬פירש"י אוטם הלב וכיסויו‪ ,‬והקשה‬
‫דעי"ז בא לשערי תורה להגות יומם ולילה‪.‬‏‬    ‫הבעל שם טוב למה כפל רש"י דבריו אוטם‬

‫וכיסוי‪ ,‬ואמר כי מי שלבבו אטום ומטומטם ומומתק בזה יותר דברי הלבוש (סי' רס"ה)‬
‫מעבירות‪ ,‬מזה נעשה כיסוי על הלב שלא [דיש מתמיהים למה יברך האב להכניסו‪,‬‬
‫יקבל דברי תוכחה ומוסר‪ ,‬וזהו ערלת הלב הא המוהל שלוחו‪ ,‬ושלוחו של אדם כמותו‪,‬‬
‫וכיון שהמוהל מברך על המילה מה צורך‬        ‫כיסוי הלב‪.‬‬
‫לאב לברך להכניסו‪ ,‬הרי המילה היא בריתו‬
‫של א"א‪ ,‬וי"מ דברכת להכניסו אינה כלל על‬
‫המילה רק האב משבח ומברך לד' שמיום‬         ‫ובחידושי רע"א (נדרים לא‪ :):‬גדולה מילה‬
‫ההוא והלאה מוטל עליו עוד מצות אחרות‬       ‫שאלמלא היא לא ברא הקב"ה עולמו‪ ,‬שנאמר‬
‫הנגררות אחר המילה‪ ,‬והם שמצוה לפדותו‬       ‫אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים‬
‫אם הוא בכור וללמדו תורה ולהשיאו אשה‪,‬‬      ‫וארץ לא שמתי ואמרינן לקמן גדולה תורה‬
‫עיי"ש] דלהכניסו היינו על הגרירה ממצוה זו‬  ‫שאלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ‬
‫ללמוד תורה דזה נגרר מתוך המילה דיזכה‬      ‫שנאמר אם לא בריתי משמע דאם לא בריתי‬
‫למול ערלת לבבו להשכיל בתורה ומצות‪,‬‬        ‫קאי אתרוויהו על מילה ועל התורה‪ ,‬והנה‬
‫וכיון דהחיוב גמור על אבי האב ללמדו תורה‬   ‫על התורה הפשט פשוט בריתי יום ולילה‬
‫ממילא שייכות הברית יותר עליו‪ ,‬שזהו‬        ‫דכתיב בו והגית יומם ולילה‪ ,‬אבל על המילה‬
                                          ‫אינה נוהגת בלילה‪ ,‬ובתוס' יו"ט כ' דפסקיה‬
                 ‫הגורם לבא לשערי התורה‪.‬‏‬  ‫לקרא‪ ,‬אם לא בריתי‪ ,‬אזי יומם ולילה חוקות‬

                                          ‫שמים וארץ לא שמתי‪ ,‬דהיינו את הכל לא‬
‫שמתי‪ ,‬והוא דחוק‪ ,‬ויותר נראה דבאמת ובמאור עינים (לך לך)‪ :‬עיקר התורה‬
‫מילה ותורה שייכים להדדי‪ ,‬וכמ"ש בעוללות שנקרא על שם ברית כמו שאמר הכתוב‬

                                          ‫(*) עיין תוספתא בסוף הכרך‪.‬‬
   318   319   320   321   322   323   324   325   326   327   328