Page 331 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 331
Pg: 331 - 11-Back 21-10-25
תורה קמב
ִמי ׁשֶ ִאי ֶא ְפׁשָר לֹו לִלְ ֹמד ּכְלָלּ ,כְגֹון ׁ ֶשהּוא ַעם הָ ָאֶרץ ,אֹו ׁשֶ ֵאין לֹו ׁשּום ֵס ֶפר ,אֹו
ׁשֶהּוא ּ ַבּ ִמ ְדּ ָברַ ,רק ׁשֶּלִּבֹו ּבֹו ֵער ּבֹו ְונִכְ ָסף ְמאֹד לִלְמֹד וְלַ ֲע ֹבד ֶאת הַּׁ ֵשםֲ ,אז ַי ַמה ּׁשֶ ַהּלֵב
חֹו ֵמד לִלְ ֹמד ,ז ֶה ּבְ ַע ְצמֹו הּוא ּבְחִינַת לִּמּוד ִמּתֹוְך הַּ ֵס ֶפרּ .כִי נִ ְמ ְצאּו ּ ָבעֹולָם ׁשְנֵי ַצּ ִדי ִקים
ׁ ֶשּ ְמ ַדּבְִרים ז ֶה לָז ֶהְ ,והֵם ּבְִרחּוק ָמקֹום ז ֶה ִמּז ֶה ּכַּ ָמה ֵמאֹות ּפְַר ָסאֹותַ .ה ְינּו ׁ ֶשּז ֶה ַהּ ַצּ ִדיק
ַמקְׁ ֶשה ֻקׁ ְש ָיא ּ ַבּתֹוָרהְ ,והַּצַּ ִדיק הַּׁ ֵשנֵי ׁ ָשם ּבִ ְמקֹומֹוְ ,ואֹו ֵמר ּ ָד ָבר ׁ ֶשהּוא ּ ֵתרּוץ ַעל ַהּקֻׁ ְש ָיא
ׁשֶל הַּצַּ ִדיק הִָראׁשֹוןְ .וכֵן לִ ְפ ָע ִמים ז ֶה ַמ ְקׁ ֶשה ְוז ֶה ַמ ְקׁשֶהְ ,והַּקֻׁשְ ָיא ׁ ֶשל הָ ֶא ָחד הּוא ּ ֵתרּוץ ַעל_ _ _ _ _ _ _ _
מי שאי אפשר לו ללמוד כלל ,כגון שהוא עם הארץ או שאין לו שום ספר או שהוא
במדבר ,רק שלבו בוער בו ונכסף מאד ללמוד ולעבוד את השם ,א) אזי מה שהלב
חומד ללמוד זה בעצמו הוא בחינת לימוד מתוך הספר .כי נמצאו בעולם שני צדיקים
שמדברים זה לזה ,והם ברחוק מקום זה מזה כמה מאות פרסאות ,היינו שזה הצדיק
מקשה קושיא בתורה והצדיק השני שם במקומו ,ואומר דבר שהוא תירוץ על הקושיא
של הצדיק הראשון ,וכן לפעמים זה מקשה וזה מקשה והקושיא של האחד הוא תירוץ
ליקוטים
באמרי מנחם (מאמרים) :בפשוט המכוון א) בשיחות מוהר"ן (נא) :איני יודע מי
הוא שיוכל לומר שיעבד את ה' לפי גדולת הוא כי חיוב לימוד התורה רובץ על האדם בלי
הפסק כלל ,רק להיות שמצד הטבע וההכרח הבורא יתברך ,מי שיודע מעט מגדולתו
אי אפשר ללמוד יומם ולילה ומוכרח להפסיק יתברך איני יודע איך יכול לומר שיעבד
זמן מה לסדר הצטרכיותיו ההכרחיים, אותו יתברך .ושום מלאך ושרף אינו יכול
כאכילה שינה משא ומתן וכיו"ב ,לכן נדחה להתפאר על זאת שיוכל לעבוד אותו יתברך,
מפניהם חיוב לימוד התורה ,אבל זה הוא רק רק העיקר הוא הרצון ,להיות רצונו חזק
על דרך אמרם ז"ל (פסחים עז ).טומאה דחויה ותקיף תמיד להתקרב אליו יתברך .ואף על
בציבור ,לא הותרה ,היינו לא שמותר לו כעת פי שהכל חפצים ורוצים לעבדו ,אף על פי
להתבטל מן התורה ,אלא שמחמת ההכרח כן אין כל הרצונות שוין .ויש חלוקים רבים
נדחה החיוב ,אבל בעצם מחויב הוא ,ותיכף ברצון .אפלו באדם אחד בעצמו בכל עת
כשמתפנה מעסקיו ההכרחיים צריך לחזור ובכל רגע יש חלוקים גדולים בין הרצונות.
ללימודו ולא לעסוק ח"ו בדברים בטלים, והכלל ,שעיקר הוא הרצון והכסופין שיהיה
וזוהי הכוונה שצריך לחפוץ רק ללמוד ,היינו כוסף תמיד אליו יתברך ,ובתוך כך מתפללין
שגם בעת העסק בצרכי הגשם ,צריך שיהיה ולומדין ועושין מצוות( .ובאמת לפי גדולתו
דעתו ורצונו לחזור ללמוד ,וכדאיתא בשו"ע יתברך כל אלו העבודות אינם כלום רק הכל
(או"ח מז ,י) אשר לכן הפסיק מללמוד ונתעסק הוא בדרך "כאילו" כי הכל הוא כמו שחוק
בעסקיו אינו צריך לחזור ולברך ברכת התורה בעלמא כנגד גדולתו יתברך .בלשון אשכנז
כיון שדעתו לחזור ללמוד (עי' ט"ז שם ,ח), קלאמירשט).
