Page 332 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 332
Pg: 332 - 11-Front 21-10-25
מוהר"ן תורה קמב בלש ליקוטי
________
ליקוטים
מפני שחיוב הלימוד רובץ עליו תמיד (עי' ובזה יתורץ מה שהקשה הרב המגיד
מקאזניץ זצללה"ה זי"ע בספרו הק' עבודת
תוס' ברכות יא ע"ב ד"ה שכבר).
ובהרחב ביאור אפ"ל עוד על פי מה ישראל על אמרם ז"ל (אבות שם ,ב) שכל מי
דאיתא בזוה"ק (ח"א מז ).כל מאן דאשתדל שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף שנאמר (משלי
באורייתא יתחשב ליה כאילו באני עלמין דהא
יא ,כב) נזם זהב באף חזיר ,לכאורה הענין באורייתא אתבני עלמא ואשתכלל ,ולפי זה
תמוה ,כי ממה נפשך ,אם לומד הרי טוב ,ואם נראה אשר באמת כל העולם וכל הגשם הוא
אינו לומד אין זה נזם זהב באף חזיר כי אין לו תורה ,שהרי נברא ע"י התורה ,והוא מאמר
הנזם זהב כלל ,אלא י"ל שמדובר במי שלומד
הכתוב (תהלים קד ,כד) מלאה הארץ קניניך ,תורה ,אבל כאשר מתעסק בדברים הגשמיים
כלומר אפילו הארציות והגשמיות מלאים אין לו את המחשבה הראויה ,לעשות זאת
בשביל התורה ,רק אוכל ושותה וכיו"ב כדי
למלאות תאוותו ולהתענג ,וע"י זה מתגשם תורה שהיא קנינו של השי"ת שנאמר (משלי
ואינו יכול לזכות לתורה ,כמו שכתב מהר"ל ח ,כב) ה' קנני ראשית דרכו (אבות ו ,יא) ,אלא
(נתיבות עולם נתיב התורה פרק ב) שהתורה היא שהוא בהעלם והסתר ,שהרי אין רואים בזה
שכל אלקי ,והאדם הוא בעל גוף גשמי ואינו את התורה בגלוי ,וצריך האדם לגלותו .ולכן
יכול להדבק בתורה אלא א"כ מתרחק מן גם כאשר עוסק בענינים גשמיים ההכרחיים,
הגשם ,אבל אם ממלא תאוותו ומתגשם אף צריך לעשות אותן רק לצורך עבודת השי"ת
שלומד אין לו שום התדבקות והתחברות עם ולימוד התורה ,כדי שיהיה לו מזה כח לעבדו
התורה ,והיא כנזם זהב באף חזיר' ,נזם זהב'
שהרי לומד' ,באף חזיר' כיון שאין לו חיבור ולעסוק בתורתו ית"ש.
וזהו פי' אמרם ז"ל (שם ,יב) כל מה שברא
ושייכות לזה ,להיותו מגושם. הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו שנאמר
וזהו המכוון שצריך לחפוץ רק ללמוד, (ישעיה מג ,ז) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו
היינו שגם בעת העסק בעניני הגשם צריך יצרתיו אף עשיתיו ,ר"ל אפילו עולם העשיה
שיהיה החפץ והרצון תורה ועבודת השי"ת, לא נברא אלא לכבודו ,היינו למען התורה,
שמכח עסק זה יוכל ללמוד ולעבוד את ה'
כדאיתא (אבות שם ,ג) אין כבוד אלא תורה.
כיאות. וכאשר האדם מהלך במחשבה זו ,שעושה
וזש"נ (דברים ו ,ו-ז) והיו הדברים האלה הכל לצורך לימוד התורה ועבודת ה' ,נחשב
וגו' ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך גם בשעה שעוסק בעניני גשמיות לעוסק
ובשכבך ובקומך ,הנה חז"ל פירשוהו (ברכות י בתורה ועבודת ה' ,כמו שכתב בשל"ה הק'
ע"ב) בשעה שבני אדם שוכבים לישון (עי' אבן (מס' סוכה נר מצוה אות לא) לענין שמחת יום
עזרא דברים שם) ,אבל באמת יש במשמעות טוב ,שצריך שיהיה האדם משמח בו שמחה
הלשון כל זמן ששוכבים ,וכי אפשר לדבר של מצוה ,שוש ישיש בה' לשם ה' בגוף
ד"ת בשעה שישנים ,אלא הפי' כמו שכתב ונפש יחדיו וכו' ,ובעשותו המצוות על זה
הדרך ,מתענגת הנפש תענוג גדול ,ובאותה
שעה אפילו הדברים הגופניים שהם המאכל הרמב"ם ז"ל (דעות ג ,ג) אפילו בשעה שהוא
והמשתה והתענוגים האחרים כולם חוזרים ישן אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו
וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבוד לרוחניים והם עבודת השם ,עכ"ל.
