Page 337 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 337

‫מוהר"ן זלש‬  ‫‪Pg: 337 - 11-Front 21-10-25‬‬  ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קמב‬

‫הַּכָתּוב ּכְ ִאּלּו ֲע ָֹש ָאּה'‪ּ .‬כִי ז ֶה ּבְ ַע ְצמֹו ׁשֶּלִּבֹו נִכְסָף ְוחֹוׁשֵב לַ ֲע ֹש�וֹת‪ַ ,‬רק ׁשֶ ִאי ֶא ְפׁשָר לֹו‪,‬‬
‫הּוא נֶ ֱחׁ ָשב לַ ֲעשִֹּ ָיה‪ּ .‬כִי ְמקַּ ֵבל חִׁשְקֹו ִמּלֵב ׁ ֶשל ַמ ְעלָה‪ֶ ׁ ,‬שהּוא ּבְ ִחינַת ֵס ֶפר ז ִּכָרֹון‪ְ .‬וז ֶהּו‪:‬‬
‫" ַוּיִּכָ ֵתב ּבְסֵ ֶפר ז ִּכָרֹון לְפָנָיו לְ ִיְר ֵאי ה' ּולְחֹוׁ ְש ֵבי ׁשְמֹו"‪ ,‬הַיְנּו ׁ ֶשּז ֶה הַּ ֵס ֶפר ז ִּכָרֹון ׁ ֶשּנַ ֲעשָֹה‬
‫ִמּׁ ְשנֵי ַהּצַּ ִדיקִים ַהּנַ"ל‪ ,‬הּוא ּבִׁשְ ִביל " ִיְר ֵאי ה' ְוחֹוׁשְ ֵבי ׁשְמֹו"‪ׁ ,‬שֶ ֵהם הַחֲפֵצִים וְחֹוׁ ְשקִים‬
‫לַ ֲע ֹש�וֹת ִמצְוֹות וְלִלְ ֹמד ּתֹוָרה‪ַ ,‬רק ׁשֶּיֵׁש לָהֶם ְמנִיעֹות וָ ֳאנָסִים וְ ֵאינָם ְיכֹולִים לִלְמֹד‪ֶ ׁ .‬שהֵם‬

                 ‫ְמקַּבְלִים ַעל ְי ֵדי חֵׁשֶק לִּ ָבם ֶהחָז ָק‪ִ ,‬מּז ֶה הַּ ֵס ֶפר‪ֶ ׁ ,‬שהּוא ּ ְב ִחינַת לֵב ּכַּנַ"ל‪.‬‏‬
‫וְ ַעל ּכֵן ַא ְבָר ָהם ׁ ֶשהָיָה ֹראׁש לַּגִֵרים‪ְ ,‬וֹלא ָהיָה לֹו ִמּ ִמי לִלְ ֹמד‪ְ ,‬וֹלא ָה ָיה לֹו ַרק הַּלֵב‪,‬‬
‫ׁ ֶש ָחׁשַק ְמאֹד לַ ֲעבֹו ַדת הַּבֹוֵרא‪ִ ,‬קּ ֵבל ּגַם ּכֵן ִמּז ֶה הַּלֵב ׁשֶל ַמ ְעלָה‪ֶ ׁ ,‬שּנִקְָרא ֵס ֶפר ַהּז ִּכָרֹון‪ְ .‬ו ָאז‬
‫ֹלא הָיּו ׁשּום צַּ ִדיקִים ּבָעֹולָם‪ְ ,‬ו ָה ָיה נִכְּ ָתב ַעל ַהּלֵב ַמה ּׁשֶ ִחּ ְדׁשּו ַהּנְׁ ָשמֹות קֹ ֶדם הַּ ְבִרי ָאה‪.‬‬
‫וְ ַעל ּכֵן נִקְָרא ַא ְבָרהָם ָאבִינּו צּור‪ּ ,‬כְמֹו ׁ ֶשּכָתּוב (ישעיה נ"א)‪" :‬הַּ ִביטּו ֶאל צּור חֻּצַבְּ ֶתם"‪ ,‬ז ֶה‬
‫ַאבְָר ָהם ּכְמֹו ׁשֶּ ֵפֵרׁש ַרׁ ִש"י ׁ ָשם‪ּ ,‬כִי הּוא ּבְחִינַת (תהלים ע"ג)‪" .‬צּור לְ ָבבִי"‪ּ ,‬כִי ֹלא ָה ָיה לֹו ַרק‬
‫לֵב חֹוׁשֵק לְ ַהּׁ ֵשם ִי ְתּ ָבַרְך‪ .‬וְ ַעל ּכֵן ּכָל הַּגִֵרים נִ ְקָר ִאים ַעל ׁ ְשמֹו‪ְ ,‬ונִקְָר ִאים (תהלים מ"ז)‪" :‬נְ ִדי ֵבי‬
‫ַעּ ִמים ַעם ֱאֹלקֵי ַאבְָרהָם"‪ּ ,‬בְחִינַת (שמות ל"ה)‪" :‬נְ ִדיב לֵב"‪ּ ,‬כִי ֵאין לָ ֶהם ַרק ַמה ּׁשֶּלִּ ָבם נִכְ ָסף‬

                     ‫לְהַּׁשֵם יִ ְתּ ָבַרְך‪ּ ,‬כְמֹו ַא ְבָרהָם‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬

‫עליו הכתוב כאילו עשאה"‪ .‬כי זה בעצמו שלבו נכסף וחושב לעשות‪ ,‬רק שאי אפשר‬
‫לו‪ ,‬הוא נחשב לעשיה‪ ,‬כי מקבל חשקו מלב של מעלה‪ ,‬שהוא בחינת ספר זכרון‪ .‬וזהו‬
‫"ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו"‪ ,‬היינו שזה הספר זכרון שנעשה‬
‫משני הצדיקים הנ"ל‪ ,‬הוא בשביל "יראי ה' וחושבי שמו"‪ ,‬שהם החפצים וחושקים‬
‫לעשות מצוות וללמוד תורה‪ ,‬רק שיש להם מניעות ואונסים ואינם יכולים ללמוד‪ .‬שהם‬

                   ‫מקבלים על ידי חשק לבם החזק‪ ,‬מזה הספר שהוא בחינת לב כנ"ל‪.‬‬
‫ועל כן‪ ,‬אברהם‪ ,‬שהיה ראש לגרים ולא היה לו ממי ללמוד‪ ,‬ולא היה לו רק הלב‪,‬‬
‫שחשק מאד לעבודת הבורא‪ ,‬קיבל גם כן מזה הלב של מעלה‪ ,‬שנקרא ספר הזכרון‪ .‬ואז‬
‫לא היו שום צדיקים בעולם‪ ,‬והיה נכתב על הלב מה שחידשו הנשמות קודם הבריאה‪.‬‬
‫ועל כן נקרא אברהם אבינו "צור"‪ ,‬כמו שכתוב (ישעיה נ"א)‪" :‬הביטו אל צור חוצבתם"‪ ,‬זה‬
‫אברהם‪ ,‬כמו שפירש רש"י שם‪ ,‬כי הוא בחינת (תהלים ע"ג)‪" :‬צור לבבי"‪ ,‬כי לא היה לו רק‬
‫לב חושק להשם יתברך‪ .‬ועל כן כל הגרים נקראים על שמו‪ ,‬ונקראים (תהלים מ"ז)‪" :‬נדיבי‬
‫עמים עם אלקי אברהם"‪ ,‬בחינת (שמות ל"ה)‪" :‬נדיב לב"‪ ,‬כי אין להם רק מה שלבם נכסף‬
‫להשם יתברך‪ ,‬כמו אברהם שחקר ושאל מי "בעל הבירה"‪ ,‬עד שנגלה אליו הקב"ה ואמר‬

                                                                ‫לו‪" :‬אני בעל הבירה"‪.‬‬
   332   333   334   335   336   337   338   339   340   341   342