Page 339 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 339
Pg: 339 - 11-Back 21-10-25
תורה קמ"ג :מעלת המקבל עצה מגדולי הדור.
התוכן:
מעלת המקבל עצה מחכמי הדור וזה המתקת הדינים / .כשצריך לעצה ,ואין לו ,הוא
בחינת צמצום ודינים ,ועצת החכם מרחיב חכמתו וזה בחינת חסדים / .גם עי"ז יבוא לו
ישועה .גם אם אינו מקבל עצה מצדיקים ,אז אפשר שתבוא לו רעה חס ושלום בבחינת:
"אולת אדם תסלף דרכו" וכו' .אבל אם הוא מקבל עצה מצדיקים ,אף אם אח"כ לא עלתה
לו יפה ,הוא יודע שהוא רק מלמעלה.
תורה קמג
ַמעֲלַת הַ ְמקַּ ֵבל ֵע ָצה ֵמ ַחכְ ֵמי הַּדֹורּ ,כִי הּוא ַה ְמּ ָת ַקת ַהּ ִדינִיםּ .כִי ּכְׁ ֶשּצִָריְך לְ ֵע ָצה ,וְ ֵאינֹו
יֹו ֵד ַע ֵאיְך לַ ֲע ֹש�ֹותִ ,היא ּבְ ִחינַת צִ ְמצּוםּ ,כִי נִ ְת ַצ ְמצֵם ִֹשכְלֹו וְ ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ֵאיְך לַ ֲע ֹש ֹ�ות ,וְהּוא
ּ ְב ִחינַת ּ ִדינִים ּכַּיָדּו ַע .וְ ַעל יְ ֵדי ׁשֶהֶ ָחכָם נֹו ֵתן לֹו ֵעצָה ,הּוא ַמְר ִחיב לֹוּ ,ו ֵמ ִאיר ּבֹו חָכְ ָמתֹוְ .וז ֶה
ּ ְבחִינַת ֲח ָס ִדיםּ ,כִי ֶח ֶסד הּוא נְ ִהירּו ּ ְד ָחכְ ְמ ָתאּ ,כְמֹו ׁ ֶשּכָתּוב ּ ַבּ ֹזהַר הַּ ָקדֹוׁש (לך לך דף צ"ד_ _ _ _ _ _ _ _:).
מעלת המקבל עצה מחכמי הדור ,כי הוא המתקת הדינים )*( ,כי כשצריך לעצה ואינו
יודע איך לעשות היא בחינת צמצום ,כי נתצמצם שכלו ואינו יודע איך לעשות ,והוא
בחינת דינים כידוע( .מבוא שערים ש"א ח"א פ"א .ובע"ח שער כ"ה פ"א) א) ועל ידי שהחכם נותן
לו עצה הוא מרחיב לו ומאיר בו חכמתו וזה בחינת חסדים( ,ועל חסדים אין צמצום
כידוע) ,כי חסד הוא נהירו דחכמתא (הארת החכמה) ,כמו שכתוב בזהר הקדוש (לך לך
ליקוטים
א) בדגל מחנה אפרים (מקץ) :סוד המתקת הדבר וזהו דרך משל ,והסוד הוא שמזה נמשך
הדינין בשורשן כי ידוע שורש כל הדינים דינים כשנופל לבחינת צמצום כי כל צמצום
הוא מבינה כי מינה דינין מתערין וכשמעלין הוא דין כידוע וכשמעלים הדינים לעולם
הדינים לשורשן שהוא עולם הבינה שם הבינה היינו לעולם המחשבה ושם אין פירוד
נמתקו כל הדינים ,ויש להסביר הדבר כי כלל כי שם נכללו ונתאחדו כל הז' ספירות
ידוע שהדינים הם בסוד ל"ט מלאכות ונגד ואין בהם פירוד כלל להיות חסד וגבורה וכו'
זה יש ל"ט קללות והיינו כי כל מלאכה הוא רק הכל נכללו ונתאחדו כאחד מחמת שיצאו
צמצום כי קודם שעושה המלאכה מחשבתו מן הצמצום שהוא עולם הפירוד ובאו לעולם
מתפשטת בכמה ענינים וכשעושה כל דבר הבינה שהוא עולם המחשבה והמחשבה הוא
מלאכה אזי מצמצם מחשבתו כולו בתוך אותו אין סוף ולכך שם נמתקו כל הדינים.
(*) עיין תוספתא בסוף הכרך.
