Page 341 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 341

‫מוהר"ן אמש‬  ‫‪Pg: 341 - 11-Front 21-10-25‬‬    ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קמג‬

‫ּגַם ּכְ ִתיב (משלי י"א)‪ְ ּ" :‬תׁשּו ָעה ּבְֹרב יֹו ֵעץ"‪ְ ,‬ו ַהּ ַצּ ִדיק נִ ְקָרא ַרב‪ּ ,‬כְמֹו ׁ ֶש ָא ְמרּו ַרּבֹו ֵתינּו‪,‬‬

        ‫ז ִכְרֹונָם לִ ְבָרכָה (תענית ט)‪' :‬מׁשֶה ַאּיְ ֵדי ּ ִדנְ ִפיׁש ז ְכּו ֵתּה ּכְַרּבִים ּ ָד ֵמי'‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬
‫גם כתיב (משלי י"א)‪" :‬תשועה ברוב יועץ"‪ ,‬ד) והצדיק נקרא רב (והקב"ה הוא רב חסד‪,‬‬
‫ולכן הצדיק ממשיך רב חסד ומתייעץ)‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (תענית ט‪.‬‬
‫ע"פ נוסח העין יעקב)‪" :‬משה אידי דנפיש זכותיה כרבים דמי" (בגמרא‪ :‬שונה משה‪ ,‬מתוך‬

                                                     ‫שגדול זכותו‪ ,‬הוא נחשב כרבים)‪.‬‬

            ‫ליקוטים‬

‫אותיות שקודם אותיות יעק"ב גימטריא ק"ס‬      ‫(זוה"ק צו לא‪ ).‬ואחר כך נעשה חסד‪ ,‬ועל דרך‬
‫כנ"ל‪ ,‬שהיא שם הוי"ה בהכאה‪ ,‬וזהו שנאמר‬      ‫שכתב בזוה"ק (שם) שהשם א"ל הוא חסד‬
‫ויקח מאבני המקום‪ ,‬מקו"ם גימטריא המילוי‬     ‫כמ"ש (תהלים נב‪ ,‬ג) חסד אל כל היום‪ ,‬וגם‬
‫של שם א"ל עם הכולל‪ ,‬וישם מראשותיו‪,‬‬         ‫כן בחינת דין ככתוב (שם ז‪ ,‬יב) ואל זועם‬
‫אותיות שהם ראשית לשמו‪ ,‬והמשיך גם‬           ‫בכל יום‪ ,‬ומפרש בזוהר הקדוש דאל הוא‬
                                           ‫חסד רק שזועם מארי דדינין‪ .‬ואם שאין לנו‬
   ‫לגלות משמות א"ל הוי"ה ויאר לנו כנ"ל‪.‬‬    ‫עסק בנסתרות‪ ,‬רק פשוטו לפי מה דמבואר‬
                                           ‫בספרים הקדושים שהקב"ה מצמצם השפע‬
‫ובייטב לב (וישב)‪ :‬שם אל במילואו עולה‬       ‫שלא לצאת חוץ מגבול הקדושה‪ ,‬ומפורש‬
‫הק"ף (שער הכוונות‪ ,‬ענין סוכות דרוש ח עמ'‬   ‫בספרים הקדושים שבחינת חכמה אין‬
‫שכא)‪ ,‬והוא אור המקיף את האדם ומגין עליו‬    ‫חיצונים יכולים לינק כלל‪ ,‬ובחינת חכמה‬
‫לבל ישלטו בו חיצונים‪ ,‬וזה השם הוא שעמד‬     ‫הוא גבורה כידוע מחייט ז"ל וא"ל הוא "נהירו‬
‫ליוסף להשמר ולהנצל מאותה חיה רעה אשת‬       ‫דחכמתא" כמבואר בזוה"ק (שם) והוא [זועם]‬
‫פוטיפרע‪ .‬וזהו שאמרו איקונין של אביו ראה‪,‬‬   ‫בכל יום כדי להגביר הקדושה ובצמצום שלא‬
‫היינו שם "אל"‪ ,‬שהוא נהירו דחכמתא בחינת‬     ‫ילך רק לעולמות הקדושים ולהבדיל בין‬
‫אבא‪ ,‬כמבואר בזוהר פרשת לך דף צ"ד (ע"א)‬
‫על הפסוק (איוב יט‪ ,‬כו) ומבשרי אחזה אלו"ק‪.‬‬                                    ‫התמורות‪.‬‬

‫ד) ברמד"ו (משלי‪ ,‬עמ' תכב)‪ :‬ותשועה‬          ‫ובזרע קודש (ויצא)‪ :‬וזהו שנאמר והנה‬
‫ברוב יועץ‪ .‬שכתוב חסר ו'‪ ,‬לרמוז אל ״רב‬      ‫מלאכי אלהים עולים ויורדים בו‪ .‬ולכן רצה‬
‫יועץ״ שהוא הקב״ה‪ ,‬כי עצתו הנכונה היא‬       ‫להמשיך חסד ה' מעולם ועד עולם‪ ,‬חסד‬
‫שנותנת כח אל האדם להתגבר על יצרו‪ ,‬ולא‬      ‫אל כל היום‪ ,‬שהחסדים נשפעים משם א"ל‬
‫עצתו הנבערה של בשר ודם שהיצר שוחק‬          ‫שבמילוי (אל"ף למ"ד) עם הכולל גימטריא‬
‫עליה‪ ,‬כי הוא ערום כנחש בהיותו משרשו‬        ‫מקו"ם‪ ,‬וכבר פירשתי במקום אחר (דף מג)‬
‫ממש‪ ,‬וגם הוא יודע למצוא תחבולות כנגד‬       ‫על פסוק (תהלים קיח‪ ,‬כז) א"ל הוי"ה ויאר‬
‫תחבולותיו של אדם‪ ,‬ולכן עם התחבולות‬         ‫לנו‪ ,‬שבהתחברות ב' שמות הנ"ל בא אור‪,‬‬
‫צריך גם כן עזר ה׳ ועצתו העמוקה והישרה‪,‬‬     ‫וממתיק הדינים משם אלהי"ם שגימטריא‬
‫שהיא לבדה המערבבת כל התחבולות של‬           ‫לנ"ו‪ ,‬כי שם הוי"ה מרמז על ענין בחינת‬
‫היצר‪ .‬וגם זהו הטעם שכתוב במקום אחר‪:‬‬        ‫העולם‪ ,‬שהוי"ה מורה על התהוות כל הויות‪,‬‬
‫בטח אל ה׳ בכל לבך ואל בינתך אל תשען‪ ,‬כי‬    ‫ולכן כשממשיכין להתחברותו חסדים משם‬
‫בינתו של אדם‪ ,‬לשחוק היא לגבי היצר‪ .‬והיו‬    ‫א"ל‪ ,‬אז בא אור והמתקת הדין לעולם‪ ,‬והנה‬
   336   337   338   339   340   341   342   343   344   345   346