Page 363 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 363

‫מוהר"ן גסש‬  ‫‪Pg: 363 - 12-Back 21-10-25‬‬        ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קמו‬

‫הֵּנָה וכו' (שם) (זהר אחרי דף נ"ח)‪ּ ,‬ו ֵמחֲ ַמת ּ ְתׁשּו ַקת ּ ַת ֲאוָתֹו ֵאינֹו ׁשֹו ֵמ ַע ְקִרי ָא ָתּה‪ ,‬וְ ַאחַר ּגְ ַמר‬
‫ּ ַת ֲאוָתֹו הּוא ַמְרּגִיׁש ּ ֵתכֶף קְִרי ָא ָתּה‪ּ ,‬ו ִמ ְתחֵָרט ּ ֵתכֶף ַעל הָ ֲעבֵָרה‪ .‬וְ ֹזאת ַה ֲחָר ָטה‪ ,‬ז ֶה ּ ְבחִינַת‬

‫" ַמחְּכִי ַמת ּ ֶפ ִתי"‪ּ ,‬כִי ּבִׁ ְש ַעת הָ ֲעבֵָרה ָהיָה ּבֹו רּו ַח ׁשְטּות‪ ,‬וְ ַא ַחר ּגְ ַמר ָה ֲע ֵבָרה ִהּ ָטה ָאז ְנֹו_ _ _ _ _ _ _ _‬

‫אותו "מי פתי יסור הנה" וכו' (זהר אחרי דף נ"ח)‪ ,‬ו) ומחמת תשוקת תאוותו אינו שומע‬
‫קריאתה‪ ,‬ואחר גמר תאוותו הוא מרגיש תיכף קריאתה ומתחרט תיכף על העבירה‪.‬‬
‫וזאת החרטה זה בחינת "מחכימת פתי"‪ ,‬כי בשעת העבירה היה בו רוח שטות (סוטה‬

                                     ‫ליקוטים‬

‫וזה שאמר ומוצאי מים לצמאון‪ .‬ר"ל השתא לעיר אחת כנהוג ואז הי' בימות החמה‪ .‬וג"כ‬
‫הקליפות צמאים מחמת חסרון מים‪ ,‬והבן‪ :‬הי' לו עמו עלם קטן‪ .‬וכאשר הם נסעו דרך‬
‫יער אחד התחיל בנו העלם לזעוק אבא אבא‬
‫אני רוצה שתרשה לי לילך ללקוט ביער הלז‬         ‫ובאבן עזרא (שם)‪ :‬מים גנובים ימתקו‬
‫גודגניות עבורי (כדרך הילדים קטנים)‪ .‬ושאל‬      ‫ולחם סתרים ינעם‪ ,‬כנוי על העברות והניאוף‬
‫לו אביו בני אם תלך ללקוט גודגניות ואני‬        ‫הנעשה בסתר וכל הנמנע היצר להוט אחריו‬
‫אסע גם הלאה ותוכל לתעות ח"ו ביער‪ .‬ולא‬         ‫יותר והטעם כי בזה יתפתה לב הפתי והחסר‬
‫תדע אי' אנכי‪ .‬וענה לו בנו אני אלך ללקוט‬
‫ביער הלז לאט לאט ואתה אבא תסע לדרכך‬                                                    ‫לב‪.‬‬

‫ומדי פעם בפעם אקרא אותך וכאשר אתה‬             ‫ו) במשנה (אבות ו‪ ,‬ב)‪ :‬בכל יום ויום בת‬
‫תשיב לי בקולך אזי אדע לילך אחר קריאת‬          ‫קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי‬
‫הקול כדי שלא אהי' תועה ח"ו ועי"ז יהי'‬
‫טוב‪ .‬ואח"כ כאשר יהי' לי הגודגניות אזי אסע‬                ‫להם לבריות מעלבונה של תורה‪.‬‬

‫עמך הלאה‪ .‬בנו הלך ללקוט ואביו נסע הלאה‬        ‫ובשיח שרפי קודש (תשובה)‪ :‬בשם‬
‫לדרכו‪ .‬ואח"כ קרא אביו בקול בני בני ולא‬        ‫הבעש"ט הקדוש זי"ע שהקשה על מאחז"ל‬
‫שמע‪ ,‬ואמר זאת יהי' נכון אם אתה תשמע‬           ‫(אבות ו' ב') בכל יום ויום בת קול יוצאת‬
‫את קולי תוכל אתה לילך אחר הקול ויהי'‬          ‫מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות‬
‫טוב‪ .‬ואם לא תשמע לקולי תוכל לתעות ח"ו‪.‬‬        ‫מעלבונה של תורה‪ .‬ממה נפשך אם הקול‬
                                              ‫יוצאת להתעורר לבבות בנ"י לתשובה‬
                                ‫והמבין יבין‪.‬‬  ‫אמיתית‪ ,‬אזי כולם צריכים לשמוע הקול‪,‬‬
‫ובאופן כזה קרה שפ"א ישב הרבי‬                  ‫ואם שאי אפשר לשום איש שישמע את‬
‫מוהרש"ב ז"ל זי"ע אצל שלחנו הטהור עם‬           ‫הקול‪ ,‬למה צריכין הקול? [בס' אמרי יוסף‬
‫ועד חסידיו‪ .‬ובתוך כך נמנם איש חסיד א'‬         ‫מובא ההמשך‪ :‬ואמר הבעש"ט זצללה"ה‬
‫מחבריא קדישא‪ .‬ממש ברגע כמימרא הוקץ‬            ‫שעי"ז באים הרהורי תשובה לאדם בכל‬
‫משנתו והביט הרבי הקדוש ז"ל על פניו‪ .‬ושאל‬      ‫יום‪ .‬ואמר שמי שרוצה לשקול בפלס רגליו‬
‫אותו האם אתה שומע לאיזה קול שקוראין‬           ‫ולבקש דרך ה'‪ ,‬יהי' עומד ומצפה מתי יהי'‬
‫אותך‪ .‬וענה החסיד הנ"ל הן שמעתי‪ .‬חזר‬           ‫לו התעוררת דבר ה'‪ ,‬אז בוודאי ישמע הב"ק‬

      ‫ואמר הרבי אם שמעת טוב היא‪ .‬וד"ל‪.‬‬

‫בזוה"ק ע"פ הסולם (אחרי‪ ,‬לא)‪ :‬והכרוז‬                            ‫שהם הרהורי תשובה כנ"ל‪].‬‬
                                              ‫ואמר הגה"ק מוהרש"ב זצ"ל זי"ע‬
‫מפרשיסחא משל לאחד שנסע לרגלי מסחרו קורא עליהם בכל יום‪ ,‬ונשמתם מעידה בהם‬
   358   359   360   361   362   363   364   365   366   367   368