Page 330 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 330
Pg: 330 - 11-Back 21-12-05
שהכניסה לשירה העברית המודרנית ז׳אנר זה של סונטה קצוצה ,של 13שורות
במקום ,14היינו סונטה בעלת ֶסס ֶטט פגום( 19אהב״ה בגימטרייה – .)13בכך
קבעה המשוררת ששירה הקצר אינו ״שיר זה״ב״ (כלומר הסונטה התקינה של
14הטורים); שהזהב ,תרתי משמע ,רחוק ממנה – לעומת האהב״ה הכאובה.
השיר נבנה ,בעצם ,משורות נפרדות ,אף שבסופו של דבר הן מצטרפות לתמונה
אחידה (״מפתח עובר מחור לחור /דלת תישאר פתוחה לאור /מרצפת אוהבת
רצף /צל נופל על קיר״ וכו׳) .פגם החיסור שהז׳אנר נושא עימו בבחינת תכונתו
הגנטית מתגלם בשיר כתכונה פואטית של מסירת דברים באמצעות קיטועם.
הקיטוע המינימליסטי מממש את מושג ההנשמה המילולית גם בעיצוב
שירים שעוסקים במצבים וביחסים אנושיים מורכבים ,כמו למשל השיר
״בקיצור ,אתה שקט״ (עמ׳ ,)*13המורכב מדיאלוג ,שיחה בין אישה לגבר
שמבקר בביתה .ייתכן שלפנים היה הקשר בין השניים אינטימי וזורם יותר;
אבל עכשיו יושב ה״אורח״ ושותק; ואילו המארחת ,לקונית גם היא ,מנסה
בכל זאת לעורר בו את הדיבור .היא מרמזת על ״חתולה עם ציפורניים״,
שנכנסה לתוך הרווח הצר שבין השניים – אולי רמז לסיבת השתיקה הכבדה
והרקע למשבר היחסים שעליו היא מעידה .הדיבור הארוך והמפורט ביותר
שהאורח תורם לשיחה הכושלת (מלבד הטענה שאין לו מה לומר) הוא ,בכל
זאת ,רב־משמעות :״אני מקבל את מה שזר /כמו את החתול ועוד קולות /
בלי התעצבנות״ .המצב ברור ,והמארחת מסכמת :״זהו זה״.
בנתיב אחר שאליו ניסתה אלישע לפנות ב״הנשמה מילולית״ לא הרחיקה
המשוררת לכת .מדובר בנתיב השיר הסטרופי (אומנם בלי חריזה) ,או בשיר
בעל הפזמון החוזר .באחדים מאלה ניכרת השפעתם של אחרים – דבר שלא
ניכר בשירת אלישע (חוץ מן הקשר הטבעי שלה עם שירת יונה וולך) לא עד
כה וגם לא להבא .מאחורי השיר ״קראו לי זהבה״ (עמ׳ ,)44מתנשאת דמותה
הברורה של דליה רביקוביץ (בסונטה שלה ״בובה ממוכנת״) ,ובקומתה הגבוהה
היא מקטינה את החיקוי או את הפרודיה שכתבה אלישע 20.בשמירת הטון
העצמי שלה הצליחה אלישע יותר בשיר בעל פזמון חוזר ,שכתוב כמדומה
19ראו ״סונטות אהב״ה״ ,לאה גולדברג ,שירים ,ספרית פועלים ,תל אביב ,1986כרך ב,
עמ׳ .44-36
20השוו ״קראו לי זהבה בלילה אחד /ולא ידעתי לנגן בשום כלי /והייתה צלילות מן
הכלים ההם /ולא ידעתי לנגן בהם //בכל זאת הייתי קלילה /באוויר אותו לילה /
ולא ידעתי לנגן בשום כלי /ושום צלילות לא נבעה ממני״ ל״בובה ממוכנת״ ,דליה
רביקוביץ ,כל השירים עד כה ,הוצאת הקיבוץ המאוחד ,תל אביב ,1995עמ׳ .27
| 330דן מירון
