Page 331 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 331

‫‪Pg: 331 - 11-Back 21-12-05‬‬

‫בנוסח המוקדם של נתן זך (עמ׳ ‪ 21)46‬על אודות השיח של המשורר עם עצמו‪,‬‬
‫המעיד על ״ריקות הנפש – זה ֵא ֶבר עדין״‪ .‬שורה זו והצירוף רב־המשמעויות‬
‫שבסופה חוזרים על עצמם שלוש פעמים ומחלקים את השיר לאיבריו‪.‬‬

           ‫התנודה בין תהייה רצינית לאירוניה קלה עולה יפה בידי המשוררת‪.‬‬
‫ב״הנשמה מילולית״ ניסתה אלישע את כוחה בכתיבת סונטות‪ .‬ההצלחה‬
‫הייתה חלקית מפני שלסונטה נדרשים לא רק חרוז ומשקל (ושני אלה אינם‬
‫נמצאים בסונטות של אלישע); הסונטה מלוכדת תחבירית והגיונית ונעה‬
‫דיאלקטית סביב ציר של מפנה באמצע השיר בקירוב‪ .‬הליכוד הזה אינו‬
‫מתיישב עם הסגנון המפורק‪ ,‬ה ָפ ָר ַטקטי של שירת המשוררת בשלבה זה‪.‬‬
‫אפילו במורכבות שבסונטות החדשות (כגון ״סונטה על אריגים״‪ ,‬עמ׳ ‪)61‬‬
‫הרצף האמירתי־המוזיקלי אינו ״סונטי״‪ .‬דומה שרק בסונטה אחת‪ ,‬״על‬
‫הציפור שהולכת ובוכה״ (עמ׳ ‪ ,)39‬התיישב הסגנון קפוץ השפתיים ורצוף‬

                                ‫החזרות עם המבנה הסונטי העלילתי וההגותי‪:‬‬

   ‫ִּת ְב ִּכי ִצ ּפ ֹור ‪ּ /‬ב ֹו ָנה ְק ָרׁ ִשים ‪ְּ /‬בע ֹו ְלמ ֹות ַה ַּמ ִים ‪ְ ׁ /‬ש ֵּתי ׁ ָשע ֹות ֹא ֶר ְך ַח ַ ּי ִי ְך‬
      ‫ּו ִמי ִי ְמ ָצא ִצ ּפ ֹור ‪ְּ /‬בע ֹו ְלמ ֹות ַה ַּמ ִים ‪ָ /‬נ ָחה ַעל ְק ָרׁ ִשים ‪ִּ /‬ת ְב ִּכי ִצ ּפ ֹור‬
                    ‫ָה ִיי ִתי ֵרי ָקה ְּכמ ֹו ֹל ֶבן ‪ּ /‬ו ְכמ ֹו ִצ ְבע ֹו ׁ ֶשל ָה ֲא ִויר ‪ִּ /‬ת ְב ִּכי‬
                           ‫ָק ְר ַּבן ֵעי ַנ ִים ‪ָ /‬ה ִיי ִתי ֶק ֶרׁש ‪ֶ ׁ /‬ש ָּנ ָחה ָע ָליו ִצ ּפ ֹור‬

                           ‫ה‬

‫הקובץ ״מוסיקה אחרת״‪ ,‬שראה אור שלוש שנים לאחר קודמו‪ ,‬ממשיך את‬
‫מסע החיפוש הפואטי של המשוררת‪ .‬כמו שמעידה הכותרת‪ ,‬אלישע חותרת‬
‫למוזיקה אחרת‪ ,‬וחתירתה היא עדיין בשלב ַה ַּמ ָּסה והטעות‪ .‬היא אומנם‬
‫מצליחה לייצר כאן טונליות שונה לחלוטין מכל סוגי המלודיה והמצלול‬
‫שקדמו‪ .‬אבל מהמשך דרכה בשנות השמונים (בקבצים ״טקסטים ומיני־‬
‫טקסטים״ ו״השראה״) עולה שמתוך כך נפנתה לעבר מבוי סתום‪ .‬הצלחתה‬
‫התמצתה ב״פואמה״ ארוכה‪ ,‬שתופסת יותר ממחצית הספר הקטן‪ ,‬במוזיקה‬
‫מרווחת‪ ,‬לירית ואפית לחלופין‪ ,‬זורמת רחבה בלי מערבולות וסערות פתאום‪,‬‬
‫במעין מנוחה קוגניטיבית ותחבירית שכמעט אין למצוא כמוה בשירת‬
‫המשוררת‪ .‬מכל אלה נוצר טקסט שובה לב‪ ,‬אבל בלתי אדקווטי‪ ,‬כנראה‪ ,‬בעיני‬

‫‪ 	21‬השוו את ״משהו מפתה בתדמית של משורר״ ל״משנה לשנה זה״‪ ,‬נתן זך‪ ,‬כל השירים‬
                 ‫ושירים חדשים‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תל אביב ‪ ,2008‬כרך א‪ ,‬עמ׳ ‪.131‬‬

‫פניה הלוטים של הזמרת | ‪331‬‬
   326   327   328   329   330   331   332   333   334   335   336