Page 332 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 332

‫‪Pg: 332 - 11-Front 21-12-05‬‬

‫המשוררת – בשל המרחק הגדול בינו ובין המרכז הלחוץ והסוער של תודעתה‪.‬‬
‫והא ראיה שכאמור לא ראתה אלישע לכלול יצירה זו ב״ספר השירים של‬
‫אלה בת־ציון״ – לכאורה מהלך אבסורדי של הכשלה עצמית‪ .‬מצד סיפור‬
‫התפתחותה של המשוררת לאורך דרכה‪ ,‬אולי לא היה כאן מעשה אבסורדי כל‬
‫כך‪ .‬ייתכן שאילו העמיקה אלישע לחדור אל תוך מרחב המים הרוגעים האלה‪,‬‬
‫הייתה מכניסה את עצמה למעין ״משולש ברמודה״ פואטי‪ .‬הכרח היה לה‬

                             ‫לסגת במהירות למרחבים שהלמו יותר את מזגה‪.‬‬

‫הפואמה וכן שאר השירים הקצרים שכונסו בספר ממחישים מצב שלא‬
‫היה כמוהו עד כה בשירת המשוררת‪ ,‬ואשר במובנים מסוימים לא יחזור על‬
‫עצמו‪ ,‬ומכאן הייחוד והחריגה שבספר זה‪ .‬אלישע מעלה כאן מציאות של‬
‫אפס קונפליקטים‪ ,‬או ליתר דיוק‪ ,‬המצב שבו מוחק קסם ההתאהבות העזה‬
‫כל פצע וצלקת שנחרטו בעור ובלב – לזמן מה‪ ,‬וזמן זה הוא זמן הספר‪.‬‬
‫אלישע מאוהבת‪ ,‬ואהבתה‪ ,‬הנובעת מליבה כנהר שוטף‪ ,‬מכוונת הפעם כלפי‬
‫אהובה אישה‪ .‬הסצנה הארוטית‪ ,‬כמו שתוארה בשירים שנכתבו בשנות‬
‫השבעים – רובה קונפליקטואלית‪ ,‬נעה בין הזיה אידיאלית לאכזבה‪ ,‬געגועים‬
‫ל״אינטימיות אחרת״ (״הנשמה מילולית״‪ ,‬עמ׳ ‪ ,)*37‬בדידות‪ ,‬ניכור‪ ,‬פגישות‬
‫שאינן עולות יפה‪ ,‬תשוקה שלא זכתה לפורקן – הסצנה הזאת נחלפת‬
‫לחלוטין‪ .‬בן הזוג הגברי לא נזכר אלא ברמז ובזלזול; בזמן שהמשוררת‪ ,‬טבולה‬
‫באהבתה לבת הזוג‪ ,‬שרויה בעולם הריגוש וכותבת את שיריה זה אחר זה‪,‬‬
‫הוא בוודאי עוסק במשחק פוקר או בסקס‪ .‬המשוררת עומדת על האבחנה‬
‫החדה‪ :‬״שיהיה ברור‪ :‬אחד משחק פוקר בערב‪ / ,‬אחד כותב שירים״ (״מוסיקה‬
‫אחרת״‪ ,‬עמ׳ ‪ .)75‬לעומת זאת‪ ,‬נוכחותה של האהובה‪ ,‬ואפילו הגעגועים‬
‫אליה לאחר שחזרה לדירת הסטודיו שלה בניו־יורק‪ ,‬אינם מצטברים למתח‬
‫בלתי נסבל‪ .‬״לא שבור הוא ליבי‪ ,‬לא קרוע‪ ,‬שלם לחלוטין ‪ /‬רק הגעגועים‪...‬״‬
‫(עמ׳ ‪ ,)69‬אומרת הדוברת; ואין צריך להזכיר את האקסטזה הנוצרת מן המגע‬
‫עם האהובה או מן הזיכרון הפיזי של אותו מגע‪ .‬כל אלה משרים על הקובץ‬
‫מעין מונוטוניות קסומה‪ ,‬״מלודיה מזרחית״ (עמ׳ ‪ )73‬מפכה בריגוש מרוסן‪,‬‬
‫מסתלסלת‪ ,‬חוזרת על עצמה‪ ,‬והחזרה לא נהיית למעין מערבולת או תסבוכת‬

                               ‫או הו ֶלם קרב פנימי‪ ,‬כמו שהייתה פעמים רבות‪.‬‬
‫המשוררת כאילו חיסלה את חשבונותיה המרים עם העולם‪ ,‬ועתה היא‬

                                  ‫פותחת ״חשבונות חדשים״‪ .‬כך היא אומרת‪:‬‬

                                                               ‫‪ | 332‬דן מירון‬
   327   328   329   330   331   332   333   334   335   336   337