Page 333 - M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.M.BIYALIK_hyiti psanter levadi.1A
P. 333

‫‪Pg: 333 - 11-Front 21-12-05‬‬

                          ‫ְּכׁ ֶש ֲא ִני ְמ ַד ֶּב ֶרת ַעל ֶחׁ ְש ּב ֹונ ֹות ָמ ִרים ִעם ָהע ֹו ָלם‬

                              ‫ֲא ִני ְמ ַד ֶּב ֶרת ַעל ֵאי ֶזה ִז ָּכר ֹון‪ׂ ְ ,‬ש ִרי ִדים‪ָ ,‬ע ָבר‪.‬‬

                                 ‫ַּכ ּי ֹום ֵאין ִלי ִס ָּבה ְל ִה ְתל ֹו ֵנן ַאף ַעל ִּפי ׁ ֶש‬
                            ‫(עמ׳ ‪)67‬‬

‫הפצעים והרגשת הכישלון לא נעלמו‪ .‬הם רק נרדמו‪ .‬אבל האושר היה יכול‬
‫להיות שלם אילו רק נמצאה האהובה סמוך למשוררת‪ ,‬אף שגם בהיעדרה‬
‫היא משרה עליה את ברכת היצירה‪ ,‬ובזכותה השירים נכתבים זה אחר זה‪ .‬על‬
‫המשוררת להכין מגירות פנויות שיקלטו את השפע‪ ,‬שהוא כמעיין המתגבר‪.‬‬
‫אבל היא אינה מאבדת את צלילות הדעת ואינה מתמסרת להזיות‪ .‬אלה אינן‬
‫נדרשות לה עתה‪ ,‬והיא מנסה לחוות את אהבתה‪ ,‬לכתוב עליה ״בכנות‪ ,‬ללא‬
‫כל פנטזיה‪ ,‬או משהו דומה לזה‪:‬״ (עמ׳ ‪ .)69‬מ ּודעים לה הסיכון וה״הגזמה״‬
‫שבהעמדת בניין החיים השלם על יסודות האהבה‪ .‬הרי ״כשהיסוד הזה –‬
‫משהו קורה איתו – כגון תולעים או רעלים ‪ /‬ברוב מהומה ולעיתים ביגון כל־‬
‫כך שתקני אותו בניין מתמוטט״ (שם)‪ .‬אבל כל עוד האהבה במקומה ״אושרי‬
‫שלם״‪ .‬אפילו ״להיות לבד״ הוא מצב ״נהדר״‪ ,‬כי הרי הדוברת יכולה להביא‬
‫אליה במחשבתה את האהובה‪ ,‬ו״אז כמובן אינני לבד‪ ,‬במובן מסוים״ (‪ ,)70‬וזה‬

                       ‫המצב האידיאלי לכתיבת אודות‪ ,‬שירי תהילה ותפארת‪.‬‬
‫לאופוריה שבה שרויה אלישע יש ב״מוסיקה אחרת״ תוצאות סגנוניות‬
‫וצורניות מעניינות‪ .‬העברית שלה נעשית תקנית לגמרי‪ ,‬עברית שוטפת‪,‬‬
‫תרבותית‪ ,‬רב־רובדית (מבחינת מקורותיה)‪ ,‬ועם זאת לשון דיבור – אבל‬
‫דיבור של אדם משכיל השולט היטב במבע‪ .‬התחביר נעשה תקני והיפוטקטי‪.‬‬
‫המשוררת יכולה להביע את עצמה במשפטים ארוכים ומורכבים‪ ,‬אבל טבעיים‬
‫ונינוחים‪ .‬הטורים נעשים נרחבים‪ ,‬והפסקות – נהריות־רגועות‪ .‬הסיפר הפיוטי‬
‫נעשה סדיר‪ ,‬מתנהל במסגרת של זמן ומקום ברורים‪ .‬גם כשמהלכו מתפתל או‬
‫מתנתק‪ ,‬הוא לעולם אינו מאבד את אחיזתו בקשר הסיבתי־ההגיוני בין מעשה‬
‫לתוצאה‪ ,‬בין עבר להווה‪ .‬הפואמה היא סיפור פיוטי קבוע היטב במקום ובזמן‪.‬‬
‫תחילתו ביום שישי אחרי הצוהריים‪ ,‬לפני שהסתלקה החמה מראש האילנות‪.‬‬
‫הדוברת‪ ,‬המצפה לכניסת השבת‪ ,‬שרויה ב״מחשבה שקטה ‪ /‬שהיא כמעט‬
‫הכרחית כדי להמשיך אל הלילה‪ ,‬אל המחר‪ ,‬העתיד״ (עמ׳ ‪ ;)67‬היא יושבת‬
‫על מרפסת ביתה החדש בצפון תלפיות שבירושלים‪ ,‬מחכה להעלאת אורות‬
‫הערב בירושלים העתיקה (אלה יעידו על כניסת השבת) וחשה ש״לב היקום‬
‫– – סמוך״‪ .‬היא מפללת ששום אורח לא יפקוד את ביתה הערב כדי שתוכל‬

‫פניה הלוטים של הזמרת | ‪333‬‬
   328   329   330   331   332   333   334   335   336   337   338