Page 227 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר תשפב

‫חביב סגל מסבירה בספרה די י חברות‪ ,‬בעמ' ‪ ,552‬כי במקרים מסוימים עלול צמצום חובות האמון לחובות‬
‫החלות לטובתה של החברה בלבד‪ ,‬להיות בבחי ת צמצום מלאכותי המביא לתוצאות לא רצויות‪ .‬כך‪ ,‬לדבריה‪ ,‬המצב‬
‫בקו טקסט של עסקאות מיזוג "כאשר מתמזגת החברה האחת לתוכה של החברה האחרת‪ ,‬היא ממילא צפויה להעלם‬
‫מן העולם‪ .‬בעלי המ יות של החברה ה רכשת יקבלו את התמורה בצורה של מזומ ים‪ ,‬או בצורה של מ יות של החברה‬
‫הרוכשת‪ .‬ב סיבות אלו‪ ,‬אין משמעות עוד ל"טובתה של החברה"‪ ,‬אלא שמכאן אין להסיק שמ הלי החברה פטורים‬
‫מחובות אמון כאשר הם מקיימים את עסקאות המיזוג‪ .‬אדרבא‪ ,‬ב סיבות אלו‪ ,‬מן הראוי להחיל את חובות האמון‬

‫לטובתם של בעלי המ יות‪ ,‬ולא עוד לטובתה של החברה עצמה"‪.‬‬

‫התוצאה מהאמור לעיל היא כי יש להחיל על כור‪ ,‬כבעלת שליטה אשר יהלה את המו"מ בשם החברה‬
‫במסגרתו הוק ו לה הטבות שלא הוק ו ליתר בעלי המ יות‪ ,‬חובת הגי ות כלפי בעלי המ יות אשר כתוצאה מהסכם‬

‫המיזוג מת תקים למעשה מיחסיהם עם החברה‪.‬‬

‫ד‪ .‬האפשרות להגשת תביעה להסרת קיפוח על פי סעיף ‪191‬‬

‫שאלה וספת אליה יש להתייחס היא האם קיימת לבעלי המ יות האפשרות להגיש תביעה בעילה של הפרת‬
‫חובת ההגי ות של בעל השליטה‪ ,‬במסגרת סעיף ‪)191‬א( לחוק החברות‪ .‬סעיף ‪)191‬א( קובע "הת הל ע יין מע י יה‬
‫של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המ יות שלה‪ ,‬כולם או חלקם‪ ,‬או שיש חשש מהותי שית הל בדרך זו‪,‬‬

‫רשאי בית המשפט‪ ,‬לפי בקשת בעל מ יה‪ ,‬לתת הוראות ה ראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מ יעתו‪."...‬‬

‫עילה זו היא עילה גמישה אשר מק ה לבית משפט שיקול דעת רחב‪ .‬עם זאת‪ ,‬התירה הפסיקה‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬
‫בידי מ יות מקרב הציבור את האפשרות לתבוע בגין קיפוח רק מקום שבעל השליטה מבקש לפגוע בזכויותיהם באופן‬
‫ישיר‪ .‬אולם‪ ,‬כפי שקבעתי לעיל‪ ,‬יש מקום להרחיב את חובת ההגי ות של בעל השליטה במקרה של מיזוג המפקיע‬
‫את מ יות הציבור‪ ,‬ולראות בה כחובה החלה כלפי בעלי המ יות באופן ישיר‪ .‬לאור זאת‪ ,‬אין כל קושי לקבוע כי לבית‬
‫משפט יש סמכות לפעול לפי סעיף ‪ 191‬לחוק החברות‪ ,‬על מ ת להע יק לאותם בעלי המ יות סעד בגין ה זק ה גרם‬

‫להם כתוצאה מהפרת חובה זו‪.‬‬

‫התייחסות ספציפית לאפשרות התביעה של בעל המ יות במקרה ה וכחי על פי הוראות הקיפוח‪ ,‬קיימת‬
‫בספרה של צ' כהן‪ ,‬בעלי מ יות בחברה‪ :‬זכויות תביעה ותרופות )מהדורה ש ייה(‪ ,‬כרך ב'‪ .‬צ' כהן מבהירה כי אין‬
‫החוק הישראלי מק ה לבעל מ יות שהמיזוג כפה עליו ב יגוד לרצו ו זכות לתבוע סעד הערכה‪ ,‬המצומצם אצל ו‬
‫למקרה של הצעת רכש )עמ' ‪ .(240‬בהמשך אמר "על אף שסעד הערכה אי ו פתוח בפ י בעל המ יות‪ ,‬ש אלץ להיפרד‬
‫ממ יותיו עקב מיזוג‪ ,‬עדיין פתוחה בפ יו הדרך לתקוף את החלטת המיזוג בעילות הכלליות של קיפוח‪ ,‬הפרת חובת‬
‫אימו ים או חובת זהירות על ידי הדירקטורים וכן הפרת חובה הגי ות או חובת זהירות על ידי בעלי מ יות השליטה"‬

‫)עמ' ‪.(241‬‬

‫בפסק דין צבא בחן בית משפט את טע ות המשיבים בדבר קיפוח בביצוע הצעת רכש‪ .‬אומ ם‪ ,‬בדעת הרוב‬
‫קבע בסופו של דבר כי לא התקיים קיפוח באותו מקרה בגין העדר השוויון ה טען‪ .‬אולם‪ ,‬בית המשפט‪ ,‬כב' השופטת‬

‫‪223‬‬