Page 222 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר תשפב
P. 222

‫תפקיד מרכזי של די י התאגידים בשוק עם שליטה ריכוזית הוא להתמודד עם בעיית ה ציג שבין‬
                                                              ‫בעל השליטה לבין המיעוט" )עמ' ‪.(77‬‬

‫ראה כי גם במקרה שבפ יי יש להתמקד ב יגוד הע יי ים שבין בעלי המ יות בחברה לבין כור כבעלת שליטה‪.‬‬
‫מסבירים חמד י וח ס במאמרם לעיל כי חוק החברות מתמודד עם החשש מפ י יגוד ע יי ים באמצעות דרישה להליכי‬
‫אישור מיוחדים‪ ,‬אשר דרשו גם במקרה שבפ יי‪ .‬אולם המחברים מבהירים כי חוק החברות אי ו מע יק לעסקה שזכתה‬
‫באישורים ה דרשים חסי ות מפ י ביקורת שיפוטית‪ .‬גם חמד י וח ס מציי ים את המדי יות השיפוטית ה והגת בע יין‬
‫אי התערבות בשיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון‪ .‬עם זאת‪ ,‬מציי ים המחברים כי לדירקטורים בתאגיד עם בעל‬
‫שליטה אין תמריצי שוק של ממש לעמוד גד בעל שליטה המבקש להתקשר בעסקה‪ .‬לכן אין מ וס מלהפעיל ביקורת‬

        ‫שיפוטית על מ ת לה יע את הדירקטורים להגן על המשקיעים במצבים שבעל השליטה מצוי ב יגוד ע יי ים‪.‬‬

‫מקובלת עליי לחלוטין העמדה על פיה יש לצאת מתוך קודת מוצא כי לביקורת השיפוטית יש תפקיד חיו י‬
‫בהג ה על המשקיעים‪" ,‬וזאת על מ ת להבטיח כי בעלי המ יות יזכו שתו ח לפ יהם לאישור הצעת ההחלטה הטובה‬
‫ביותר שיכלו לקבל ב סיבות הע יין" )חמד י וח ס‪" ,‬הגי ות מלאה?"‪ ,‬עמ' ‪ .(70‬חמד י וח ס מתייחסים אומ ם למצב‬
‫בו החוק דרש תמיכה של שליש בלבד מקרב בעלי המ יות שאין להם ע יין אישי באישור העסקה‪ .‬אולם‪ ,‬בשלב מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬מובהר על ידם כי מסק ותיהם במאמר יהיו תקפות גם בה חה שהדין ישו ה ויידרש אישור של רוב מקרב בעלי‬
‫המ יות שאי ם גועים בע יין אישי )עמ' ‪ .(87‬שי וי זה עשה בתיקון מספר ‪ 16‬לחוק החברות בסעיף ‪)275‬א()‪)(3‬א(‪.‬‬
‫ראה כי התיקון תרם באופן משמעותי להג ה על בעלי מ יות המיעוט ויש בו כדי להשפיע על האיזון שעל בית המשפט‬
‫לערוך בין הביקורת השיפוטית לבין מדי יות אי ההתערבות‪ ,‬בעיקר בעסקאות ב יגוד ע יי ים שאי ן גורליות לבעלי‬

                                                                                 ‫המ יות‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪.‬‬

‫אם חזור לעסקת המיזוג‪ ,‬מבהירים חמד י וח ס כי עקרון הביקורת האמור לעיל אי ו ייחודי לעסקאות בהן‬
‫בעל השליטה תון ב יגוד ע יי ים‪ ,‬אלא הוא חל גם לגבי ע יי ים וספים בהם דרשת החלטה משותפת של הדירקטוריון‬

                                                                                               ‫ובעלי המ יות‪.‬‬

          ‫ככלל‪ ,‬דרישת אישור של האסיפה הכללית לעסקה מסוימת אי ה מייתרת את הביקורת‬
          ‫השיפוטית על החלטת הדירקטוריון לאשר את העסקה ולהביאה להצבעה באסיפה הכללית‪.‬‬
          ‫הדוגמא הבולטת בהקשר זה היא הדוקטרי ות שאימצו בתי המשפט של מדי ת דלוור בכל‬
          ‫ה וגע לחובת הדירקטוריון של החברה ה רכשת במיזוג ל קוט מאמץ מתמשך על מ ת להבטיח‬
          ‫את השלמת העסקה במחיר הגבוה ביותר האפשרי‪ .‬חובה זו של הדירקטוריון מקבלת מש ה‬
          ‫תוקף כאשר הצד שכ גד הי ו בעל השליטה‪ .‬ב סיבות אלה על די י התאגידים לספק‬
          ‫לדירקטוריון את התמריצים ל יהול מו"מ שבו ייוצג האי טרס של התאגיד בצורה טובה ככל‬

                                   ‫האפשר בהתחשב במעמדו הדומי טי של בעל השליטה" )עמ' ‪.(89‬‬

‫חמד י וח ס מסבירים כי דיון זה אי ו עומד בסתירה לאבח ה שבין הג ה ק יי ית המת ה עסקאות ב יגוד‬
  ‫ע יי ים באישור המיעוט לבין הג ה של כלל אחריות המאפשר לבית המשפט לבדוק את ת איה של העסקה לגופם‪.‬‬

                                                    ‫‪218‬‬
   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227