Page 224 - מיזוגים ורכישות - פרופ' אהוד קמר תשפב
P. 224

‫)‪) Inc., 638 A.2d 1110 (1994‬להלן‪" :‬פסק דין ‪ .("Lynch‬הכפפת העסקה לאישור על ידי רוב מקרב בעלי מ יות‬
‫המיעוט או המו"מ והל על ידי ועדה מיוחדת של הדירקטוריון שכל חבריה היו בלתי תלויים בבעל השליטה‪ ,‬ית ו‬
‫לה כלים ל הל מו"מ עצמאי‪ ,‬לרבות יכולת לשכור יועצים מקצועיים שאי ם קשורים בבעל השליטה‪ .‬על הליך המו"מ‬

                                         ‫לדמות ככל האפשר מו"מ בת אי שוק בין צדדים בלתי תלויים )עמ' ‪.(85‬‬

‫באשר לעסקאות מיזוג‪ ,‬מסבירים חמד י וח ס במאמרם חופש העיצוב כי בשל היות המיזוג עסקה שעל‬
‫הדירקטוריון לאשר במפורש על פי חוק החברות‪ ,‬הרי אישור דירקטוריון מקבל משמעות מיוחדת כאשר בעל השליטה‬
‫גוע ב יגוד ע יי ים‪ .‬בעסקאות מיזוג מבחין בית המשפט בדלוור בין מיזוגים בין חברות זרות לבין מיזוגים בין חברות‬
‫קשורות‪ ,‬כאשר כלל ההגי ות המלאה מוחל על מיזוגים בין חברות קשורות )ראה בע יין זה גם את פסק די ו של כב'‬

                                                ‫ה שיא ברק בע יין צבא בסעיף ‪ 2‬והאסמכתאות המופיעות שם(‪.‬‬

‫באופן מהותי מחיל מבחן זה על יזמי המיזוג קריטריון מחמיר במיוחד של הגי ות — עליהם להראות כי‬
‫קיימו פרוצדורה אותה לאישור המיזוג וכן שמחיר המיזוג היה המחיר הגבוה ביותר ש יתן היה להשיג כ גד מ יות‬
‫החברה המתמזגת‪ .‬ראה לע יין זה חביב סגל‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬עמודים ‪ 502–495‬וההפ יה לפסק דין ‪ .Lynch‬פסק דין זה החיל‬
‫את מבחן ההגי ות המלאה בהקשר של מיזוג בין חברת בת עם חברת אם‪ .‬מדובר אם כן בקו טקסט ברור בו מצא בעל‬

                ‫השליטה מש י עברי המתרס‪ ,‬ואין ייצוג לאי טרסים של בעלי מ יות המיעוט של החברה המתמזגת‪.‬‬

‫מבהירה חביב סגל כי תחולת מערכת הכללים המשפטיים תלויה בסיווג עסקת המיזוג‪ ,‬כאשר ביחס למיזוג‬
‫בין חברות קשורות מ הל בית המשפט ביקורת שיפוטית מחמירה‪ .‬חביב סגל מפ ה למבחן ההפרדה בין האורג ים של‬
‫החברה הרוכשת לבין אלה של החברה ה רכשת‪ ,‬ולמבחן מידת השוויו יות החלה בחלוקת התמורה כ גד כסיה של‬
‫החברה ה רכשת‪ .‬אולם‪ ,‬לדבריה‪ ,‬ייתכ ו מצבים בהם מתקיימת הפרדה בין אורג ים שו ים של החברות אך התמורה‬
‫המתקבלת אי ה שוויו ית‪ .‬כך למשל‪ ,‬ייתכן ולמרות שמדובר במיזוג של חברות זרות הרי שאחד או יותר ממ הליה‬
‫של החברה ה רכשת ה ה מתמורה מיוחדת כ גד תמיכתו בעסקת המיזוג‪ .‬המקרה שבפ יי הי ו וריאציה של סיטואציה‬

                                                                                                     ‫מעין זו‪.‬‬

‫לדברי חביב סגל‪ ,‬הרי שעל פי הפסיקה האמריקאית די שאחד המבח ים מצביע על צורך בהתערבות משפטית‬
‫מחמירה‪ ,‬כדי שבית המשפט יחיל את המבח ים ה וקשים יותר גם על מיזוג בין חברות זרות‪ .‬כך הרחיב בית המשפט‬
‫את מבחן ההגי ות המלאה והחיל אותו לא רק במיזוג בין חברות קשורות אלא בכל מקרה בו מופר השוויון בין בעלי‬

                                                                                                     ‫המ יות‪.‬‬

‫סט דרט ההגי ות המלאה גמיש ומשת ה ממקרה למקרה בהתאם ל סיבותיו )עמ' ‪ .(498–500‬למקרה בו לא‬
‫החילה הערכאה הראשו ה בדלוור את כלל ההגי ות המלאה על יסוד פסק דין ‪ Lynch‬למרות שבעל שליטה היה מעורב‬
‫בהליכי מיזוג‪ ,‬ראה )‪.In re John Q. Hammons Inc. S’holder Litig., C.A. No. 758–CC (Del. Ch. 2, 2009‬‬
‫אולם‪ ,‬בע יין זה היו בחברה ש י סוגי מ יות כאשר מ יות השליטה הוחזקו על ידי בעל השליטה; בע יי ם של בעלי‬
‫המ יות מקרב הציבור התקיים מו"מ ארוך ו פרד עם החברה הרוכשת על ידי ועדה בלתי קשורה; הסכום שהתקבל‬

                                                    ‫‪220‬‬
   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228   229