Page 329 - ספר מבחנים לשכת רואי חשבון 2022
P. 329

‫בחינה ‪ | 06/2021‬פתרונות‬

                                                                                          ‫תשובה א‪.‬‬    ‫‪.21‬‬
‫תקנות פיצויי פיטורים מפרטות מהם הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה לעניין פיצויי פיטורים‪.‬‬

‫לפי פסיקה של בית משפט‪ ,‬שמו של רכיב שכר אינו קובע לעניין ההכרעה בשאלה האם הוא מהווה‬
‫חלק משכר היסוד המשמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים‪ .‬המבחן בסוגיה זו הוא האם הרכיב שולם‬

                                                             ‫עבור עבודתו הרגילה של העובד או לא‪.‬‬

‫תשלום רכיב השכר "תוספת מאמץ ניהולי" לא קשור בכל תנאי מעבר לחובות היום‪-‬יומיות הרגילות‬
‫המוטלות על ריני כמנהלת‪ .‬גם לא נדרשת ממנה פעולה מיוחדת כלשהי‪ ,‬בנוסף למילוי חובותיה‬
‫הרגילות‪ ,‬על מנת שתהא זכאית לרכיב שכר זה‪ .‬כלומר‪ ,‬היא מקבלת אותו תמורת עבודתה הרגילה‪.‬‬

                   ‫לפיכך‪ ,‬יש להביא תוספת זו בחשבון שכר העבודה לענין תקנות פיצויי פיטורים‪.‬‬

                                                                                           ‫תשובה ג‪.‬‬   ‫‪.22‬‬
                                                                 ‫סעיף ‪ 8‬לחוק פיצויי פיטורים קובע‪:‬‬
                  ‫"לענין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו –‬
‫(‪ )3‬מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות‪ ...‬המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד"‬

‫תקנה ‪ 12‬לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים‪ ,‬והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) קובעת‪:‬‬
‫" (ט) ‪ ...‬אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוגו העובר למקום‬
‫עבודה אחר ולמקום מגורים אחר בישראל הנמצאים לפחות ארבעים קילומטרים ממקום‬
‫מגוריו הקודם‪ ,‬ובלבד שמקום מגוריו החדש של העובד רחוק יותר ממקום עבודתו ממקום‬

                  ‫מגוריו הקודם ושהעובד גר שישה חודשים לפחות במקום מגוריו החדש‪" .‬‬

‫מאחר שהתפטרה מעבודתה והעתיקה מקום מגוריה עקב הצטרפותה לבן זוגה העובר למקום‬
‫עבודה אחר ולמקום מגורים אחר מחוץ לישראל (בעיר רדמונד שבארה"ב)‪ ,‬אין רואים בהתפטרותה‬

                                                                                ‫זו של ריני כפיטורים‪.‬‬

                                                                      ‫תשובה ב‪.‬‬                        ‫‪.23‬‬
                                        ‫סעיף ‪(5‬א) לחוק חופשה שנתית קובע‪:‬‬
                                 ‫"ואלה הימים שלא יובאו במנין ימי החופשה‪:‬‬
‫(‪ )4‬הימים שבהם אין העובד מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה"‬

‫מתוך ‪ 18‬הימים בהם נעדר טדי מעבודתו‪ ,‬יובאו בחשבון במניין ימי החופשה ‪ 2‬ימים בלבד (הימים‬
       ‫‪ 3/7/2022‬ו‪ .)4/7/2022-‬בעד ‪ 2‬ימי חופשה זכאי טדי לדמי חופשה בסך ‪]376 × 2 =[ .₪ 752‬‬

            ‫לבדיקת דמי מחלה עלינו למצוא ‪ 3‬נתונים‪ :‬צבירת ימי זכאות‪ ,‬תקופת מחלה‪ ,‬ערך יום‪.‬‬
                                                           ‫תקופת הזכאות הצבורה נתונה ‪ 54‬ימים‪.‬‬

‫טדי הוא עובד במשכורת‪ ,‬העובד ‪ 5‬ימים בשבוע‪ .‬תקופת המחלה לעובד במשכורת היא כל ימי‬
                      ‫המחלה‪ ,‬כולל המנוחה השבועית‪ ,‬כלומר במקרה של טדי‪ ,‬כולל שישי ושבת‪.‬‬

‫נחשב את תקופת המחלה ע"י בדיקת הימים הקלנדריים שבהם נעדר ועליהם הביא אישור מחלה‪:‬‬
‫טדי מסר למעסיק אישור מחלה לימים ‪ 5/7/2022‬עד ‪ 16 ,20/7/2022‬ימים = ‪ , 20 - 5 + 1‬על כן‬

                                                              ‫תקופת המחלה של טדי היא ‪ 16‬ימים‪.‬‬
                                                                              ‫ערך יום נתון – ‪₪ 376‬‬

                                                   ‫דמי מחלה‪) ] 16 | 54 [ – 2 ( X 376 = 5,264 :‬‬

‫לסיכום‪ ,‬סך דמי החופשה וסך דמי המחלה המזעריים שהיה על המעסיק לשלם לטדי בעד תקופת‬
                  ‫היעדרותו זו ‪ -‬דמי חופשה ‪ ,₪ 752 -‬דמי מחלה ‪ ,₪ 5,264 -‬וביחד = ‪.₪ 6,016‬‬

‫‪323‬‬
   324   325   326   327   328   329   330   331   332   333   334