Page 359 - ספר מבחנים לשכת רואי חשבון 2022
P. 359

‫בחינה ‪ | 12/2021‬פתרונות‬

                                                        ‫תשובה ג‪.‬‬                                     ‫‪.5‬‬

‫לעניין המשכורת הקובעת לחישוב הפטור ייכנסו כל רכיבי השכר למעט החזר הוצאות ושווי רכב‪.‬‬

         ‫בשאלה שלפנינו לא נכלול את קצובת הנסיעה וכיסוי הוצאות אש"ל‪.‬‬

‫‪7,618‬‬    ‫✓‬                                               ‫שכר יסוד‬
  ‫‪389‬‬    ‫✓‬  ‫שעות נוספות מדודות (ממוצע ‪ 12‬חודשים אחרונים)‬
  ‫‪225‬‬    ‫✓‬
     ‫‪0‬‬   ‫‪‬‬                                      ‫גמול מאמץ מיוחד‬
                ‫קצובת נסיעה וכיסוי הוצאות אש"ל חייבים במס‬

‫‪₪ 8,232‬‬     ‫סה"כ "משכורת" לחישוב הפטור על מענק הפרישה‪/‬המוות‬

‫נתון לנו שהתבקשה הגדלת הפטור‪ ,‬והפטור הוגדל בהתאם‪ ,‬לכן עלינו להגדיל את המשכורת‬
                                                        ‫לחישוב הפטור‪8,232 X 150% = 12,348 :‬‬

            ‫נחשב את הפטור על מענק המוות לפי החישוב הבא‪:‬‬

‫פטור למענק פרישה = שנות ותק ‪| 12,640 [ X‬משכורת אחרונה]‬

                                                        ‫כלומר‪:‬‬

‫פטור למענק פרישה ‪] 12,348 | 12,640 [ X 13 = 160,524‬‬

                                                                                           ‫תשובה ג‪.‬‬  ‫‪.6‬‬
                                                                        ‫סעיף ‪ )9(32‬לפקודה מגדיר‪:‬‬
     ‫""בעל שליטה" – מי שמחזיק‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬לבדו או ביחד עם קרובו באחד מאלה‪:‬‬
            ‫(א) ב‪ 10%-‬לפחות מהון המניות שהוצא או ב‪ 10%-‬לפחות מכוח‪-‬ההצבעה;‬
                                                             ‫"קרובו" – כמשמעותו בסעיף ‪(76‬ד);‬
‫"חבר" – בעל שליטה שיש לו לבדו או יחד עם בן‪-‬זוגו‪ ,‬או שיש לבן‪-‬זוגו‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪,‬‬
‫לפחות ‪ 5%‬מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או מהזכות להחזיק או לרכוש כל אחד מאלה‬
‫או מהזכות לקבל רווחים; ובלבד שלא יובאו בחשבון לענין זה זכויותיו של בן‪-‬זוג שנרכשו לפני‬
                                                                    ‫הנישואין או שנתקבלו בירושה;"‬

                                                                        ‫סעיף ‪(76‬ד) לפקודה מגדיר‪:‬‬
‫" כשבאים לקבוע‪ ,‬אם חברה נמצאת בשליטתם של חמישה בני‪-‬אדם או לא‪ ,‬ייחשבו לאדם אחד –‬
‫(‪ )1‬אדם וקרובו; "קרוב"‪ ,‬לענין זה ‪ -‬בן‪-‬זוג‪ ,‬אח‪ ,‬אחות‪ ,‬הורה‪ ,‬הורי הורה‪ ,‬צאצא וצאצאי בן‪-‬הזוג‪,‬‬

                                                                        ‫ובן‪-‬זוגו של כל אחד מאלה; "‬

‫ענר‪ ,‬אשתו גאיה ובנם דב מחזיקים יחד ב‪ 38%-‬מהון המניות ֶׁשהּו ָּצא (ענר מחזיק ב‪ ,2%-‬אשתו‬
  ‫גאיה מחזיקה ב‪ 5%-‬ובנם דב מחזיק ב‪ .)31%-‬לפיכך‪ ,‬כל אחד מהם הוא "בעל שליטה" בחברה‪.‬‬

‫ענר יחד עם אשתו גאיה‪ ,‬שניהם בעלי שליטה בחברה‪ ,‬מחזיקים ב‪ 7%-‬מהון המניות שהוצא (ענר‬
              ‫מחזיק ב‪ 2%-‬ואשתו גאיה מחזיקה ב‪ .)5%-‬לפיכך‪ ,‬שניהם נחשבים "חבר" בחברה‪.‬‬

                        ‫מכל האמור לעיל‪ ,‬גם ענר וגם גאיה נחשבים "חבר בעל שליטה" בחברה‪.‬‬

                                                                    ‫תשובה ד‪.‬‬                         ‫‪.7‬‬
   ‫‪ .1‬נבדוק את יתרת ההלוואה בתקופת הזקיפה ביחס לסכום ‪₪ 7,920‬‬

                                             ‫(‪)7,740 > 7,920‬‬

                                                                         ‫↓‬

                                      ‫דרישת מס הכנסה = עליית המדד‬
               ‫‪ .2‬נחשב את דרישת מס הכנסה בהתאם לגובה ההלוואה‪:‬‬

                             ‫דרישת מ"ה ← ‪7,740 X 0.3% = 23.22‬‬
               ‫‪ .3‬נבדוק ממה מורכבת השתתפות העובדת ונחשב אותה‪:‬‬

                                             ‫אין השתתפות לעובדת כלל‬
                                     ‫סה"כ השתתפות העובדת‪0 :‬‬
‫‪ .4‬את ההפרש בין דרישת מס הכנסה להשתתפות העובדת‪ ,‬נזקוף כשווי‪:‬‬

                        ‫שווי ההלוואה שיש לזקוף ‪23.22 – 0 = 23.22‬‬

            ‫‪353‬‬
   354   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364