Page 106 - 28222
P. 106

‫נעמה סגל‬

‫אמרו שזה בטח נורא קשה‪ .‬האדישים אמרו שהכרטיס קופה שלה‬
‫לא עובר ואין להם מושג מה לעשות‪ .‬חסרי הרגישות סיפרו לי שהם‬
‫מכירים מישהי שאימצה‪ ,‬אבל אחר כך נכנסה להיריון ואין כמו‬
‫ילד ביולוגי‪ .‬המאמינים אמרו בעזרת השם‪ .‬החטטנים אמרו‪ :‬למה?‬
‫מה הרקע שלה שהיא צריכה לעבור את כל זה? בהתחלה גימגמתי‬
‫הסברים‪ ,‬אחר כך אמרתי שכשהיא תהיה גדולה‪ ,‬הם יוכלו לשאול‬

                             ‫אותה‪ ,‬ואם היא תרצה‪ ,‬היא תספר להם‪.‬‬

‫"אין סיבה מיוחדת לכל הבדיקות האלה‪ ",‬אמרה לי העובדת‬
‫הסוציאלית כשהתקשרתי אליה אחרי חודשים של התרוצצויות‪.‬‬

                           ‫"הכול בסדר איתה‪ .‬זה רק ליתר ביטחון‪".‬‬

‫לפני כמה ימים‪ ,‬כששתי בנותיי ישבו סביב שולחן האוכל‪ ,‬אכלו‬
‫בהנאה מהלזניה שהכנתי‪ ,‬ואפילו ביקשו תוספת‪ ,‬בתי הבכורה אמרה‬
‫לאחותה הקטנה‪" :‬אל תדאגי‪ ,‬באיזשהו מקום יש ארון שיש בו קלסר‬
‫שיש בו כל מיני דפים ודברים על האימוץ שלנו‪ .‬אולי יש שם אפילו‬
‫את הטלפון של האמא שילדה אותנו‪ .‬אולי אפילו נוכל להתקשר‬

                                                             ‫אליה‪".‬‬
‫הקטנה אמרה‪" :‬אני הייתי אצל רופאה בבית חולים כשהייתי‬

                              ‫תינוקת‪ .‬אולי יהיה את הטלפון שלה?"‬
‫"יכול להיות‪ ",‬אמרה לה אחותה הגדולה‪" ,‬יכולים להיות שם כל‬
‫מיני דברים‪ .‬אבל זה רק כשנהיה יותר גדולות‪ ,‬נכון שאת מתרגשת?"‬
‫"נכון‪ ,‬אני מתגרשת מאוד‪ ",‬ענתה לה הקטנה וניפנפה בשערה‬

                                                    ‫הקצר מצד לצד‪.‬‬

                                ‫‪106‬‬
   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111