Page 107 - 28222
P. 107
18
לשם ִׁשּיּום
הגננת ביקשה שנשלח לה תמונה של בתנו הקטנה בתוך גיגית עם
שמיכה כאילו היא משה בתיבה" .אני מתכננת להכין לילדים הפתעה
לכבוד הפסח ",היא כתבה בקבוצת הווטסאפ של הגן והוסיפה תמונה
של הילד שלה דחוס בגיגית כחולה עם שמיכה לבנה .מיד אחריה,
בקצב מהיר ומדאיג ,העלו הורים נוספים תמונות של ילדיהם מחייכים
בגיגיות .בתי הבכורה שמחה לקחת חלק במשימה ,אף שלא הוזמנה
אליה ,ומיהרה והוציאה לחצר את גיגית הכביסה שלנו ,גררה אחריה
שלוש שמיכות ,כי לא הצליחה להחליט איזו מהן תהיה הנכונה ביותר
למשה ,ולבסוף נעמדה מולי והתחבטה בקול רם בשאלה מה יהיה
התפקיד שלה בהפקה ,אם תהיה בת פרעה היפהפייה או מרים האחות
המסורה ,אבל אחותה הקטנה לא הבינה למה היא צריכה להפסיק
לדפדף באלבום הקטן והוורוד שלה ,שבו מופיעות תמונות שלה בבית
החולים כתינוקת בת יום ,בת שבועיים ,בת שלושה שבועות ,בת חודש,
בת חודש וחצי ,עד האימוץ .כל אותם ימים לפני שקראנו לה בשמה.
"אני לא משה ",היא רקעה ברגליה וצעקה על אחותה הגדולה,
שניסתה לקחת ממנה את האלבום כדי שתוכל להלביש אותה בחולצה
ענקית בצבע ירוק זרחני שאמי רכשה לי בטיולה האחרון בהודו.
"אבל את תהיי נסיך ממשפחת הפרעונים".
"אני לא משפחת פרונים ,אני משפחת סגל!"
יואב ישב באותה עת במטבח ,קרוב למתרחש ,אך מנותק דיו לא
לקחת חלק .עיניו ומחשבותיו היו נתונות למכשיר הטלפון שלו ,רגליו
107
