Page 110 - 28222

‫נעמה סגל‬

‫הקטנה לרגע קצר‪ ,‬אבל מספיק ארוך‪ ,‬כדי שארוץ איתה לקלינאית‬
‫תקשורת‪ ,‬שהיא חברה טובה של הוריי‪ ,‬ושמיד שאלה אותי אם יש לי‬

‫או ליואב גמגום במשפחה כי זה יכול להיות גנטי‪.‬‬
‫הקטנה ניצלה את השיחה ביני לבכורה על הפרעונים ומיהרה‬
‫לפשוט את התחפושת ולהיחלץ מהגיגית‪" .‬איזה אחות מעצבנת‪ ",‬היא‬

‫סיננה והלכה לחדרה‪.‬‬

‫"בואי נסדר‪ ",‬אמרתי לבתי הבכורה‪" ,‬תסדרי את‪ ,‬אמא‪ ,‬אין לי כוח‪",‬‬
‫היא אמרה והשאירה אותי עם הגיגית‪ ,‬השמיכות ושתי צנצנות פלסטיק‬
‫ששימשו לה אגרטלים לפרחים‪ .‬מתברר שהיא רוקנה מהצנצנות‬
‫ַמ ְח ְּבֵרי פלסטיק שחורים השייכים למערכת ההשקיה של הגינה‪ .‬גיליתי‬
‫את זה אחרי כשבוע‪ ,‬כשיואב צעק שהוא מצא את הצנצנות ריקות ואת‬
‫החלקים זרוקים בחצר‪" .‬אני לא יכול לסבול שזה היחס פה לדברים‬
‫שלנו!" הוא צעק עליי כך שגם היא תשמע‪ ,‬והיא מיד השיבה אש‬
‫וצעקה בחזרה‪" :‬די די! מה יותר חשוב? הילדה שלך או חלקים מ־מ־‬
‫מטופשים?!" ואז רצה אליי והתנגשה בי כדי להתחבק ולהשתמש בי‬
‫כמגן‪" ,‬היא רצתה לשים בהן פרחים יפים‪ ",‬ניסיתי למלא את תפקידי‬

‫כמגן‪.‬‬
‫"אבל היא לא רואה שיש משהו בפנים? ולמה אני צריך למצוא כאן‬
‫את האוזניות שקניתי לה לפני שבועיים שבורות ומלאות בבוץ? למה‬

‫הזלזול הזה ברכוש?"‬
‫יואב קורא לחפצים "רכוש" כאילו כדי להגדיל את משמעותם‪.‬‬
‫הוא טוען שאני קוראת לרכוש "חפצים" כדי להמעיט בערכם‪ .‬בין‬
‫שמדובר בחפצים ובין שמדובר ברכוש‪ ,‬הבנתי את התסכול של יואב‪:‬‬
‫בתי אוגרת ואורזת פריטים מרובים בכל מקום שאליו היא הולכת‪,‬‬
‫וכשהיא מסיימת‪ ,‬היא משאירה אחריה שובל של חפצים מושלכים או‬
‫שבורים‪ .‬כשאנחנו יוצאות לטיול בשכונה עם הכלבה‪ ,‬היא מצטיידת‬
‫בערכת הליכה שכוללת אוזניות‪ ,‬מכשיר טלפון‪ ,‬בגד גוף‪ ,‬חצאית‬
‫טוטו‪ ,‬תיק קטן שגם בו ארוז דבר־מה‪ ,‬קשת בשיער ועוד קשת למקרה‬

‫‪110‬‬