Page 115 - 28222
P. 115
איך להיות אמא מאמצת
בתי הבכורה מדברת כל כך הרבה על האמא הביולוגית שלה,
שבפסח האחרון התבדחתי עם עצמי שאולי בליל הסדר אשאיר כוס
יין לכבודה במקום לאליהו הנביא .לדעתי ,זו כוונת המנהג הזה
מלכתחילה :להזמין הביתה דמות מוכת יגון שלא נוכחת בחיינו,
אך רוחה מרחפת מעלינו .אף אחד מאיתנו לא יודע איך היא נראית,
אבל יש לנו רמזים לדמותה .אני מאמינה שבתי מבקשת בסתר לבה
שהיא תבוא לסעוד סביב שולחן המשפחה ,ואנחנו ,לעומתה ,חוששים
מהמפגש איתה ,כמו שכילדה חששתי לקום באמצע הלילה ולפגוש
את אליהו הנביא במטבח .בליל הסדר נוכל לזמן אותה ,ממילא זהו
חג שבו מקובל לזמן רוחות .היא תגיע כשכולם כבר יישנו ויישארו רק
שאריות מארוחת החג .היא לא תפר את שלוות המשפחה ,היא תלך
כלעומת שבאה ,רק תשאיר כוס יין ריקה ,עדות לכך שביקרה .אנחנו
לא נרגיש בה ,אבל בתי תשים לב שהיא שתתה מהיין ותדע שהיא
חושבת עליה .בתי הרי אוהבת לערוך שולחנות חגיגיים לאורחים,
גם אם הם לא מעוניינים לסעוד ,וברוב הפעמים השולחנות נשארים
ערוכים וכוסות היין גדושות המיץ שמזגה לתוכן נשארות מלאות.
שלא כמו בתי הבכורה ,הקטנה לא שואלת שאלות על אמה הביולוגית,
ואני מתקשה להעלות מולה את הנושא .נדמה לי שעקב כך היא
פיתחה נאמנות לדורית המתנדבת מחיבוק ראשון ,ה"רופאה" ,כפי
שהיא קרויה בפיה .כשבתי הקטנה נעלבת ממני כי לא נתתי לה ממתק
שהיא ביקשה ,או כי כעסתי ששפכה מים על הרצפה בכוונה ,או כי
הרמתי את הקול משום שדחפה את אחותה הגדולה ואמרה לה" ,איזה
מעצבנת את ",היא שומטת כתפיים ,מסובבת את גבה אליי והולכת
כשהיא ממלמלת" ,אף אחד לא אוהב אותי .טוב! אז אני אלך להיות
לבדי ".לאחרונה היא הוסיפה לרצף גם סיבוב מהיר לאחור מלווה
במבט כועס אליי ואת המשפט" :אני לא אוהבת אף אחד בבית הזה",
או "אני עוזבת את הבית הזה".
מה יכולתי לענות לה כששאלה איפה הייתי בזמן שהיא בכתה,
115
