Page 119 - 28222
P. 119
איך להיות אמא מאמצת
"את כפוית טובה ",היא היתה צועקת עליי בחזרה" ,את יכולה
לחפש לך אמא אחרת אם לא טוב לך אצלי ",או "הייתי צריכה לשלוח
אותך לקיבוץ כשיכולתי ,אבל מי היה רוצה אותך?" וכשלא הייתי
מרפה ,היא היתה מרימה ידיים ואומרת" ,אלוהים ,למה זה מגיע לי,
למה?" לבסוף ,כשתשו כוחותיה ,היתה פותחת את דלת המרפסת,
נעמדת מולי ,מביטה בי בפנים חתומות ואומרת בקור רוח" :אני
מאחלת לך שתהיה לך ילדה כמוך ,שתמרר לך את החיים כמו שאת
ממררת לי .רק אז תביני מה אני עוברת איתך".
מובן שלא אמרתי לבתי דבר מאלה .עמדתי מולה קפואה.
הייתי אמורה להגיע מוכנה לרגע הזה .קראתי על זה בספר .שמעתי
על זה בהרצאות .השתתפתי בסדנאות .אני יודעת .יודעת הרבה .אבל
המילים שלה הצליחו להמם אותי .לא הצלחתי להבין איך ולמה
הדברים הגיעו לכדי זה .האם יכול להיות שדמיינתי שרק לפני רגע
התחבקנו ,שנישקתי אותה ,שהאמנתי שהיא בוטחת בי? האם יכול
להיות שהגזמתי לחשוב שבתי בת התשע מסוגלת לקבל את הדואליות
בחייה? שהאימהות שלי אפשרית גם כשהגעגוע לאמא השנייה שלה
נוכח?
"רק לא הבנתי למה את קוראת לה האמא השנייה שלה ",אמרה לי
העובדת הסוציאלית כשביקשתי להיפגש איתה כשבוע אחרי המקרה
עם בתי.
"יש לה הרבה ניסיון עם עולם האימוץ ",הסברתי את עצמי
ליואב כשקבעתי את הפגישה איתה" ,נמאס לי ללמד מטפלים על
הורות מאמצת .במקום לעזור לי ,הם מרותקים מהעולם החדש שאני
פותחת בפניהם ,ולא מפסיקים לכתוב במחברת את כל מוצא פי,
עד שהפגישה נהיית תחקיר במקום ייעוץ או טיפול ".אבל יואב
לא באמת היה צריך הסברים ,הוא רק ציין שהוא כבר מזמן אמר לי
שאני צריכה ללכת לטיפול דחוף כי "את משגעת את כל הבית עם
החרדות שלך".
119
