Page 109 - 28222
P. 109

‫איך להיות אמא מאמצת‬

‫"אתה יודע שהיא קוראת לעצמה סגל‪ ,‬כי יש בגן עוד ילדה עם שם‬
‫זהה שקוראים לה קונפורטי‪ ,‬כן?" אמרתי ליואב מתוך רצון לקטוע את‬

                                                 ‫תחושת העונג שלו‪.‬‬
‫ככל שבתי הבכורה קישטה את סביבת גיגית הכביסה בחרציות‬
‫ובמיני עלים שמצאה בגינה וניסתה לפתות את אחותה הקטנה‬
‫להתיישב בתוכה‪ ,‬כך גברה התנגדותה של הקטנה להישאר בגיגית‬

                                            ‫ולשחק את תפקיד משה‪.‬‬
‫"את יודעת שגם משה היה מאומץ?" ניסיתי בכוחותיי האחרונים‬
‫לשכנע את הקטנה לשתף פעולה‪ ,‬או לכל הפחות להפסיק את הבכי‬
‫שלה‪" .‬המצרים היו רעים‪ ",‬המשכתי בלהט‪" ,‬והם החליטו שצריך‬

                          ‫לזרוק את כל הילדים של היהודים לנהר!"‬
‫זה הצליח ללכוד את תשומת לבה‪ ,‬היא הפסיקה לבכות והסתכלה‬

                        ‫עליי פעורת פה‪ ,‬אדומת עיניים ומלאת נזלת‪.‬‬
‫"לא כל המצרים היו רעים‪ ",‬אמרה לי הבכורה‪" ,‬הנסיכה של פרעה‬

                                               ‫היתה טובה וגם יפה‪".‬‬
‫חשבתי לעצמי שהיא באמת היתה אישה טובה‪ .‬אמא מאמצת‬
‫משכמה ומעלה‪ ,‬שגידלה עבד עברי להיות נסיך מצרי‪ ,‬וכל זאת בלי‬
‫שהסתירה ממנו את היותו מאומץ‪ ,‬וזאת אני יודעת כי את פעולת‬
‫האימוץ וההצלה היא הנציחה בשמו‪ִּ ..." :‬כי ִמן ַה ַּמ ִים ְמׁ ִשי ִתה ּו" (ספר‬
‫שמות פרק ב)‪ .‬ואז חשבתי שזה קצת מוזר שקראה לו כך‪ ,‬ועוד יותר‬
‫מוזר שמשה החליט לשמור על שמו‪ ,‬וגם חשבתי מה היה קורה אילו‬
‫הייתי קוראת לבתי אמציה‪" ,‬כי מן המדינה אמצתיה"‪ .‬בכל מקרה‪,‬‬
‫משה היה ילד מאומץ כפוי טובה‪ ,‬שלא רק שמיהר לחזור לזרועותיה‬
‫של משפחתו הביולוגית‪ ,‬אלא אף הנהיג מרד של עם שלם אל מול‬
‫משפחתו המאמצת‪ ,‬וכשברח מהבית לקח איתו את כל מי שדם יהודי‬
‫זורם בעורקיו‪ ,‬כלומר כל מי שאולי היתה לו קרבה גנטית אליו‪,‬‬
‫ואפילו שהוא לא הכיר אותם ולא גדל בקרבם‪ ,‬הוא קרא להם "אחיי"‪.‬‬
‫נדמה שכל מה שלקח מתקופתו כילד מאומץ מלבד שמו‪ ,‬הוא הגמגום‪,‬‬
‫שמוזכר כמום‪ ,‬עדות לטראומה שעבר‪ ,‬כמו הגמגום שהופיע לבתי‬

                                ‫‪109‬‬
   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114