Page 167 - 4
P. 167
Ì˙Áסימ מא ÊΘ ¯ÙÂÒ
אלא שנחשד‚ ולא הארי לפרש מהו החשד שהוא Ê"ÙÏÂי"ל האי עובדא דעביד איסורא ע חמתיה
קול לעז .נראה דבנטע דבמתני' ספ"ב )כד ,ב( בעי'
דברי מכוערי יותר ויותר קרוב לחשש ביאה לא מיירי שבא עליה אלא כעי עובדא
כמבואר בסוגיא ובפוסקי דחשש שכבר בא עליה, דקידושי י"ב ע"ב דמנגיד רב ששת וכי האי גוני
אבל הכא חיישינ שמא יבוא עליה מתו דגייסי והוה מנגיד נמי רב יהודא ,אבל לא הפריש אשתו
אהדדי ומכירי זא"ז ברמיזת ,ונתקרבו בשגעונות ממנו ,ולכאורה ה"ל להפרישו עכ"פ עד אחר מות
ואש בנעורת ,ע"כ בקול וחשד בעלמא לא ישא חמותו והוא לא הפרישה ,ולכאורה ה"ל להפריש
קרובתה למה לנו לחתות אש בחיק איש ,והדעת דאפי' נאמר הואיל שכבר כינס נתלה להקל דלא
בעל ,מ"מ כיו דרגילי זה ע זה ניחוש שמא יבעול
והסברא נות כ ואלו לא נכתב ראוי' לכתוב„. דבנטע עליה אי מוציאי שמא בעל לא אמרינ ,
אבל הכא שמא יבעול אמרינ ,ומדלא הפריש הוה
Ê"ÙÏÂבנידו שלפנינו איכא הכל לריעותא ,היש סד"א ס"ל כר' יהודה דבתה נאסרה עליו וכיו
שנאסרה עליו קפדה ומשמרתו .ולעני מה שעבר
דבר מכוער מזה ששכבו יחד תחת מצע אחד תלינ שלא בעל עדיי ואי כא חשש להבא דבתו
וחז"ל אמרו לא ישנו שני רווקי בטלית אחד אפי' משמרתו ,קמ"ל דאי הוי ס"ל כר"י הוי אסר' על
בלי יחוד מפני שמגרי יצה"ר בנפש ,ואעפ"י איסורא דלעל ,שלא הייתי תולה להקל שלא זינה
שהוא והיא בבגד ידוע בקירוב כזה ובחדר אפל אי כבר ,דהייתי חושש שזינה עמה כבר וס"ל ברננה
אפוטרופס לעריות ,ואיננו פלטי בי ליש ,לכל נאסרה בתה עליו ,אלא ע"כ לא ס"ל כר' יהודא ומ"מ
הפחות גייסי אהדדי .וג יהיה תחלת נישואי אחותה לא הוציאה משו דאע"ג דאינה אוסרת בתה מ"מ
ע"ד כ ,ואי מי ישמור ,ואי לומר אשת איש בעלה משמרתה משו אשה מתקנאת ביר חברתה ,והואיל
משמרה ,הרי קמ שלא שימרה עד עתה ,ומי שמע ולא הוה תחלת נישואי לכ לא חיישינ וכמו שתי'
כזאת בעדת ה' .ואפי' נישאית היה ראוי להוציא לפי הריטב"א הנ"ל ולפ"ז פליגי ש"ס דיל אהירושלמי
האמור לעיל ,אלא שלא אחליט למעשה כיו שלא הנ"ל ,ותלינ בשתי לשונות ספ"ק דיבמות,
נשאלתי על זה ,אבל חלילה להיות יד ע פועלי או דירושלמי ס"ל אפי' קפידי ומשמרתו לא סמכינ על
להתיר נישואי .ויתחזקו ידי רו מכ"ת וה' עמו
זה אלא נשי לגבי נשי שכיח וק"ל.
שהלכה כמותו.‰
‰ ‰Âמלשו רש"י במתני' )כד ,ב( הנטע על
. "‡ ‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â
.˜"ÙÏ Â"ˆ˜˙ ˙·Ë ÈÁ ˜"˘Ú ÌÂÈÏ ¯˜Â· ¯Â‡Î ·"Ù השפחה שטועני עליה דברי לעז ובר"פ
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó נושאי הנטע על האשה אסור ,באמת לא קאמר
‡Ó ÔÓÈÒ
]·[‡ ,Ù ÔÈ˘Â„È˜„ ‚‰ Ó ˙˜ÊÁ ÔÈ Ú
שדד עמקי עוקר הרי בפלפולו הג כי לגו ı¯Á '‰ „È„È ‰"‰ Ô ·ÏÎ ÂÏ Áȯ „‰ ˙ÈÊΠȉÈ
השאלה לא צרי כ"כ מ"מ חש זרועו להראות ˙ÂÈÙÈÙ ı¯Á ÌÒ¯ÂÙÓ ‚ÏÙÂÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ Ô ˘Â
העמי והשרי יפיו והדרו א היות אנכי כעת חלש ˙ÏωӠ¯‡ÂÙÓ ˘"Î ÌÈÒ„‰ Ô‚ ÌÈÊ‚‡ Ï‚ ˙ÂÈÙÏ˙ Ï
המזג לא עליכ ע"כ לא באתי עתה אלא להסכי ˜"˜· „"·¯ È" ¯‚ÂϘ ‰ÓÏ˘ ‰"ÂÓÎ ˙¯‡Ù˙ÏÂ Ì˘Ï
בשריותא דהאי אתתא מטע אשר אבאר בקיצור
.‡"ÚÈ „‡¯· ‰¯ÈËÚÓ‰
נמר וה' יעזור לי שלא אכשל בדבר הלכה[.
] ˜"ÎÓמפרשת תולדות העבר[ הגיעני ]שבוע
Ô„Èשאלתו זה לפני חמשי שנה בא אחד
העברה וא בעו"ה זה די ימי עצור בחדר
ממרחקי והחזיק עצמו שהוא מבריסק
דליטא ונשא אשה והוליד ב ובת ושבק חיי לכל המטות וב' מדרשי בטל עד עתה פניתי לעשות רצו
צדיק ג כי מכותלי מכתבו ניכר דלא צרי לדידי כי
‚.Ϙ ÂÈÏÚ ‡ˆÈ „˘Á ‰ :Ì˘ È"˘¯ ÔÂ˘Ï .
„.‡È ˜¯Ù ˘È¯·Â ·"Ù Ì"·Ó¯‰Ï ˙ÂÈ ˘Ó‰ 'ÈÙ· ·Ëȉ ÔÈÈÚ .
.Ș 'ÈÒ ·"Á ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .‰