Page 170 - 4
P. 170
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק א ˙·¢˙ ˜Ï
וח"מ ססי' ל"ז דבדבר ההוה ורגיל ,הוי לא ראינו משו דעכ"פ אתחזק מיעוט איסורא ,משא"כ רובא
ראיה .ועיי בב"ש רס"י מ"ז יש קצת פקפוק על זה. דליתיה קמ לא אתחזק מיעוט אסורא קיל .ובזה
נסתפק רשב"א בדיני נפשות דאתחזק מיעוט גוי
][ÌÈÁ‡ ÏÚ·Ï Ôȇ˘ ‰˜ÊÁ
לפנינו אי נימא והצילו העדה.
Ó"Óבנידו דיד יראה דכ"ע מודו דהוה חזקה
Ó"ÓÂמאי דפשט מספ"ק דכתובות )טו ,א( וארב לו
אלימתא טפי ,בשלמא האח שלא הזכיר
מעול שיש לו אח ,י"ל דלמא איהו גופיה לא ידע וכו' משמע הא פירש אחד מה נהרג עליו.
שהיה לאביו ב ,ועוד מה היה לו להזכירו ואולי לא אי זה ראיה זו מכרעת ,דלכאורה מיירי אחר שנהרג
היה לו שו התעסקות עמו ,ואולי הכחיד תחת ראינו בודאי שישראל הרג רק בשעת התראה היה
לשונו שלא להדאיג אשתו מחשש זקוקה ]נ"א: ספק ,ע"כ אי עמדו בקביעות אינו נהרג ואי פריש
זיקה[ ,אבל הכא שהאב חי עמנו חמשי שנה ולא והרגו אחר התראה ושוב נמצא שהיה ישראל נהרג.
הזכיר שיש לו ב ואיהו ידע בנפשיה ,ואב לא משכח וכ משמע מתוס' ש דבהכי איירי אבל אי לא נודע
ב .ועוד כשצוה לפני מותו יש הקפדה בדבר להודיע שישראל הרג מנ"ל לרשב"א שהורגי היכא דאתחזק
להב לזכות לאביו באמירת קדיש וכדומה ,ואי גוי לפנינו ,שוב ראיתי בש"מ ספ"ק דכתובות איכא
משו שאהב זה הב ולא רצה שירש זה עמו מי לא
הוי מצי יהיב כל נכסיה במתנה לזה ולהפקיעו מזה. פלוגתא בזה יע"ש.Á
ועוד מסתמא לא ירצה אד להפקיע יורש דאורייתא
מכל וכל ,ואלו ]נ"א :וא [ היה בכור לנחלה עבר ][˙˜ÊÁ‰ ÏÚ ÔÈϘÂÒ
נמי במצות עשה דיכיר כמ"ש רמב" ר"פ כי תצא,
וא"כ כ"ע מודי דהוה חזקה גמורה דלית ליה ב  ί‡‰בזה במה שנלע"ד אי בו צור לדינא,
לזה ,ואי אח לבנו להזקיק אשתו ליב .ועיי' תשו'
מהרי"ט )ח"א( סי' פ"א התיר מהר"מ גלאנטי אשה דאפי' אל קושיות ופלפולי לא ידחו די
לשוק מטע תשו' הרא"ש הנ"ל ,אלא ש בסי' פ"ב ברור והלכה ברורה דסוקלי על החזקות ואי צור
וכ בתשו' מהרי"ט צהלו סי' ב' ועשרי גדולי לאריכות ,א מה שצריכה דלמא דוקא כגו בנה
מורכב על כתיפה ,ולבשה בגדי נדה וכדומה ,אבל
ישראל ש נחלקו ואסרו האשה ההיא. שלילות שלא נשמע שיש לו אחי וכדומה ,זהו
מש"ס דיל לא שמענו ,דאפשר הא דאמרינ דלא
 ÈȉÂדס"ל להני גאוני דעכ"פ צרי שיתחזק זמ מוחזק באחי ר"ל מוחזק בלא אחי .ג כי קשה הדבר
אי אפשר זה ,מ"מ לא שמענו בפירוש אלא מתו
רב בגבולתו בלי אחי ,אבל אחד שבא לכא לשו תשו' הרא"ש כלל נ"ב סי' ה' ,אשר ז"ל ,על
ב יומו ומחזיק עצמו שאי לו אחי במה נתחזק אשה שנשאת לבעל זה כמה שני באר צרפת
שלא נאמי עד אחד המתנגדו .ואפשר מהר"מ ומעול לא נראה ולא נשמע ולא נודע שהיה לבעלה
גלאנטי נמי לא פליג אלא בעובדא דהת ,שהיה אח ,אמנ אחי האשה אמר שהיה באשכנז וראה
נשבע בשעת קידושי שאי לו אח ומחזיקי אינשי אחד שאמר שהוא אחיו וכו' והיא רוצית להנשא
ברשיעי לא מחזקינ ,ומיד נתחזק לנו באי לו אחי , ואומרת שאינה מאמינת לאחי' על זה ,כי רחוק היה
ושוב אי ע"א נאמ ,אבל זולת זה מודה למהרי"ט שלא היה הבעל מודיע לה או שלא היה ידוע באר
וסייעתו דחזקה שע"י שלילות צרי עכ"פ זמ רב מגורותיה דבר וכו' .והשיב הרא"ש ז"ל הא מילתא
שהיה ראוי שנשמע דבר מאחי ובית אבותי' .ומה דפשיטא היא כיו שהאשה עומדת בחזקת שאי
שפקפקו הגאוני בנ"ב מה"ת ושב שמעתא ובית אחי לבעלה אינה נאסרת לשוק על מאמר אחיו וכו',
אפרי בהל' חליצה ,אומר אני אטו מהרי"ט גברא ואפי' עד כשר לא היינו חוששי לעדותו דכל היכא
דנתחזק היתרא ואמר ע"א שהוא אסור אינו נאמ
]קטלא קניא[ הוא דמידחי' בגילי דחיטתא. וכו' ואלו היה עומד בפנינו ואמר אני אחיו לא היינו
משגיחי על דבריו וכו' ,הלכ אי לחוש כלל
È ‡Âאפרש לפע"ד דודאי היה ראוי לחוש לכל איש ומותרת לשוק עכ"ל .הרי קמ דפשיטא לי להרא"ש
כל שהיה דר עמנו זמ רב ולא נשמע ממנו או
שיש לו אח דלא שכיחי ב יחיד לאביו ולכל מאחרי שיש לו אח הרי הוא בחזקת שאי לו אחי
הפחות ממיעוט המצוי הוי .וע"כ לכאורה כל האשה וכעי ]נ"א :וכעני [ שכתב הש" יו"ד סי' א' )סק"א(
הנשאת לבעל יש בכלל חזקת אשת איש ג שלא
.‰ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Î"˘Ó · ,ÂË ˙·Â˙Î Ò"Á 'ÈÁ '¯ .Á