Page 173 - 4
P. 173
Ì˙Áסימ מב ‚Ϙ ¯ÙÂÒ
שונאות זא"ז ותו לא פקע שנאה ישנה אבל אה"נ אי ודבריו תמוהי כאשר כבר כתבתי במכתבי הראשו ,
לעול לא הי' מכירה ואומרת שמת בעלה וחמי' רק ש כתבתי לרווחא דמילתא שא היה נודע לנו
ונישאי' שוב הותרה חמותה זהו נלפע"ד פי' קוד חתונתו של זה הנעדר מפי אות המעידי מה
ששמעו בקטנות ,היה ראוי לחוש לה לא לעדות
הירושלמי. קטנות דלאו עדות הוא מה שמעידי בגדל שראו
בקטנות .ומ"ש הגאב"ד בש חלקת מחוקק סי' י"ז
‰ ‰Âבש"ס דיל קי"ז )ע"ב( בעי למיפשט מה ס"ק כ"ה דבעדות אשה חיישינ לחומרא ,היינו
בעדות עיגונא שהאמינו חז"ל האמינו ג
מתני' דחיישינ למאי דיהיה אחר זמ ,דהרי
אינה מעידה לחמותה והוה ס"ד דמיירי אפילו לא לחומרא ,אבל להעיד שנית לה יב לא.
הי' זע"ז מעול ועדיי לא היתה שנאה ביניה
ואפ"ה חוששת שמא יבואו ממדינת הי ועל זאת ‡ Íהייתי חושש מפני שעכ"פ אי כא אב מוחזק
הה"א הקשו תוס' אי ס"ד למימר הכי א"כ
כשנישאת הכלה תינשא חמותה ותי' תוס' דהוה בלא ב כאשר כתבתי בתשו' הראשונה מדלא
סד"א משו גזירה )לפני( ]אחרי[ נישואי אטו שמענו ממנו מעול שיש לו ב והכא הא אומרי'
)אחר( ]לפני[ נישואי וא"כ תפשוט מהכא ,ודחי שמענו שאמר שיש לו ב והיינו חוששי' על בתו
ש"ס דלמא לעול אי לא היו מכירי זא"ז מעול כשנשא אשה שלא יהי' כמוחזק בלא אחי וכל זה
לא הוה חיישינ למה שיהיה אח"ז ,א מיירי דרגש כשיהי' אומרי' כ קוד שנשא אשה אבל עכשיו
לה צערא כבר ושנאה ישנה היא זו ולא תפשוט שנשא וג מת ואתחזק בהתירא אי יבואו אלו
מהכא .והרמב" ורי" לא מייתי ה דחמותה הבא להחזיק ל איסורא ויפה כ' פר"מ מסכי של שחיטה
אחר מכ משמע דפשיטא ליה לקולא ,דלאו דיחוי כיו שיצא בהיתר וש בתשובת הראשונה הארכתי.
הוא אלא האמת כ הוא וכבירושלמי דלאו בלשו
דלמא אתמר .וממילא לא נדחק כלל לומר דבעינ ‡ÏÂאבוא עתה אלא להעתיק מה שראיתי פר"מ
צירו שניה דרגיש צערא מכבר וג חוששת לצער
העתיד ,דא"כ צ"ל א כבר נישאת הכלה גזרינ אחר הודה לו במ"ש דחמותה נאמנת להעיד על
נישואי אטו קוד נישואי ,זהו דוחק ,וחזינ אשת בנה שיש לו אח מא אחרת .ולע"ד בטעות
דירושלמי לא ס"ל הכי ולא שבקינ פשיטות הודה לו .וזה מה שאומר בזה לפע"ד א חמותה
נאמנת לעג כלתה אחר מיתת בנה שאינה כלתה עוד,
הירושלמי משו ס"ד דש"ס. ואומרת החמות שיודעת שיש לה יב שאינו בנה של
החמות כדי שתתעג הכלה .ועיי' ב"ש סי' י"ז סקי"ג
‰ ‰Âבכ"מ פי"ב )הט"ז( מדייק דקדוק קל בלשו ובמ"ל פי"ב מגירושי סו ד"ה תו גרסי' ע"ש היטב.
רמב" דאי מת בעלה של זו שהוא קרוב ]·[Á"‰ Â"ËÙ ˙ÂÓ·È ÈÓÏ˘Â¯È‰ ¯Â‡È
לאלו ,והלכה ונישאת לאחר ,מעידות לה שמת בעלה
האחרו ולא חיישינ שמתו שנאתה יעידו שקר כדי ·˙ ‰ÏÁנבאר פי' הירושלמי פט"ו מיבמות הלכה
לקלקלה שאינ חשודי להעיד שקר אלא להפריד
בינו לבינה בלבד עכ"ל .נראה דלא הומ"ל בקיצור ח' מתני' אמרה מת בעלי ואח"כ מת חמי
דכיו שמת הבעל ג שנאת ג קנאת אבדה ודלא וכו' פרי ותהא נאמנת מת חמי לא כ סברינ מימר
כהנ"ל .דז"א ,דאפי' בלא הנ"ל א"א לומר כ דהא כש שאינ נאמנו' עלי' כ אינה נאמנו' עליה
הרמב" מיירי בכל ה' נשי ובתוכ צרה שהיא אר"ח תפתר שהי' חמי' כא וסיימה עכ"ל .ופי' פני
צערא דגופא שכ' רמב" בפ"ז מגירושי )ה"ג( אפי' משה רחוק .ולפע"ד ק' הירושלמי היא ק' תוס'
צרתה נשואה לאיש אחר לא יעיד לזו ש"מ עכ"פ יבמות קי"ז ע"ב )ד"ה לאו( ותהא נאמנות לומר מת
בצערא דגופא חיישי' לשנאה ישנה וא"כ אי נאמר חמי אחר שנשאת כבר לאחר שכבר פסקה שנאת
כא שתעיד על בעלה האחרו אע"כ ג שנאה ישנה חמותה שלא תאכל שוב את הונה ואנ תנ כש
מעיקרא לא הי' אלא להפריד מבעל זה ואותה שנאה שאי נאמנו' עלי' וכו' פי' משו כמי הפני אל
ישנה עדיי קיי לכ צרה נשואה לא תעיד פני נמצא כיו שכבר נשאת ובטלה שנאת חמותה
להראשונה שרוצה להפרידה מבעלה אבל הראשונה ממנה ג שנאתה בטל מחמותה ותהי' עדותה נאמנת
תעיד לשניי' שמת בעלה האחרו דלעני זה לעול על חמותה ולא ס"ל להירושלמי כתי' תוס' ש
דגזרי' אחר נישואי' אטו קוד ומשני ר"ח תפתר
לא הי' שנאה מעיקרא. כשהי' חמי' כא וסיימיה וכפי' פני משה בזה שכבר
הי' חמי' דר בכא ע חמותה במדינה ואז הי'
‡˙˘‰Âלפ"ז לא מצינו שו חילוק בי חמותה
צערא דממונא ובי צרה צערא דגופא
