Page 175 - 4
P. 175

‫‪‰Ï˜ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫סימ מב‬                              ‫‪Ì˙Á‬‬

‫בידו לסלק חזקת שאינו זבוח ומ"מ כל ס' שיולד‬             ‫]·‪[Ù"˜ 'ω Ì"·Ó¯· ¯Â‡È‬‬
‫מעמידי הבהמה בחזקת שאינו זבוח‪ .‬וכ הטובל‬
‫עומד ומקוה לפניו וכל ס' בחציצה ובמדידת מקוה‬   ‫‪ ‰ ‰Â‬הרמב" פ"ו מק"פ הל' י"ג כ' מי שנטמא‬
‫להחמיר‪ .‬ועכצ"ל בודאי באותו עני עצמו לא יצא‬
‫מחזקתו עד שיודע במה נסתלקה החזקה וכל ס'‬       ‫וכו' שכיו שטבל בז' פסקה טומאה‬
‫שיולד להחמיר‪ ,‬א ס' הבא ממקו אחר כגו‬           ‫הראשונה אבל א נטמא בששי וכו'‪ .‬והשיג הראב"ד‬
‫טומאה אחרת בשולי המערה ונבוא להחמיר בספיקא‬    ‫הא ג בז' עד שלא טבל והזה סותר‪ .‬והכ"מ כ' הרי‬
‫הואיל שכבר הוא טמא בטומאת מת לזה אמרי' כיו‬    ‫הרמב" כתב שכיו שטבל בז' פסקה וכו' ומיירי‬
‫שבטבילת מטומאת מת הראשונה אי חסרו והמקוה‬      ‫שכבר נטהר לגמרי ונטמא בששי הוא לאו דוקא ה"ה‬
‫לפניו ושמשא ממילא ערבא‪ ,‬ה"ל כאלו כבר נטהר‬
                                                        ‫בז' קוד טבילה והזאה ע"ש‪.‬‬
        ‫ואי להחמיר עליו בטומאה אחרת‪.‬‬
                                              ‫‪ „"ÚÙÏÂ‬להראב"ד נראה זה דוחק ברמב" דששי‬
         ‫]‪[ÁÂ·Ê Â È‡„ ¯ÂÒȇ ˙˜ÊÁ‬‬
                                              ‫לאו דוקא‪ ,‬והא דקאמר שטבל בז' פסקה‬
‫‪ ‰ ‰Â‬במאי דאמרינ בחזקת איסור עד שיודע במה‬     ‫רוצה לומר עתה כשנודע לו הרי כבר פסקה טומאה‬
                                              ‫ראשונה משטבל אז בז' משו"ה כיו שעתה כבר‬
‫נשחטה ופירש"י )חולי ט‪ ,‬א ד"ה בהמה(‬             ‫נטהר לגמרי כשנודע לו וכבר יצא הדבר בטהרה וג‬
 ‫אמה"ח‪ ,‬ודעת רשב"א דמחזקינ מאיסור לאיסור‪ .‬א‬    ‫אז טומאת התהו בשעת מעשה לא היה אלא ביו‬
‫ראיתי בס' שב שמעתתא להגאו מה' אלעזר‬           ‫הז'‪ ,‬ע"כ פטור מפסח שני‪ .‬ועל זה השיג הראב"ד‬
 ‫ממיקלאש נ"י שכ' בסו ספרו דבלא"ה א"ש משו‬      ‫הא אפי' אי היה ביו הז' קוד טבילה והזיה יש‬
‫דמפרכסת אחר שחיטה ואי לא נשחטה כהוג אסורה‬
‫לב"נ שעה א' משו אמה"ח ומוחזקת מאמה"ח זה‬                       ‫להצרי פסח שני‪.‬‬
‫לנבלה‪ .‬ולא נלע"ד דלהנ"ל בהמה נשחטה אעפ"י‬
‫שמפרכסת נניח שיש בו איסור אבר מ החי לבני נח‬   ‫‪ ‰ ‰Â‬דקדק הראב"ד טבילה והזיה משו דמסקינ‬
‫הרי בידו לסלק הפרכוס וג פוסק מאליו טפי‬
‫מהערב שמש‪ .‬בשלמא אי נימא כהרשב"א דמוחזק‬       ‫הת ס"ד ע"ב דוקא חסרו תגלחת בנזיר הוה‬
‫מאיסור לאיסור ה"ל באותו איסור עצמו הוה‬        ‫חסרו אבל הערב שמש לא דשמשא ממילא ערבא‪.‬‬
‫בחזקתו הראשונה דנבלה ואמה"ח הכל חד כיו‬        ‫ותוס' ש ד"ה אמר אביי דחסרו טבילה פשיטא‬
‫שמוחזק מאיסור לאיסור ולאותו איסור עצמו‬        ‫דלא הוה חסרו כיו דבידו לטבול כל שעה‪ .‬א תוס'‬
 ‫שמוחזק בו לא יועיל מה דשמשא ממילא ערבא‪ .‬א‬    ‫כ"כ גבי יולדת אבל בטמא מת דבעי נמי הזי' ואי‬
‫אי לא נימא כרשב"א אלא איסור אמה"ח ואיסור‬      ‫בידו להזות עצמו כל שאי ביד עצמו הוה חסרו‬
‫נבלה שני איסורי ה ולהנ"ל כיו שבידו לסלק‬       ‫כמו תגלחת דבעי' כה דוקא או קרב ‪ .‬וע"כ דקדק‬
‫אמה"ח א כ אינו זבוח חל והל לו ובמאי תאסר‬
                                                       ‫הראב"ד דמחוסר טבילה והזיה‪.‬‬
      ‫מספק ע"כ אי לנו אלא דברי רשב"א‪.Ê‬‬
                                                            ‫]„·¯ ˘·‪[„È‬‬
 ‫‪ Ô˙‡Â‬קנצי למילי כעת עד פ"א אי"ה‪ .‬ומחיי חיי‬
                                               ‫‪ Ï"ˆÂ‬דוקא הכא דהספק הוא ממקו אחר כגו א‬
‫ית לו חיי ארוכי ושלו ושלוה השקט‬
              ‫כנפש אוהב לעבדי ה'‪.‬‬             ‫הי' בשולי המקוה מת טמו לזה אמרי' מכיו‬
                                              ‫שמקוה לפניו לטבול ושמשא ממילא ערבא תו לא‬
               ‫‪.˜"ÙÏ ˆ"˜˙ Ë·˘ „"Î '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬  ‫מיקרי חזקת טומאה להחזיק מטומאת מת זה‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬                             ‫לטומאה אחרת‪ ,‬אבל ס' באותה טומאה כגו א‬
                                              ‫נמצא עליו דבר חוצ או שהמקוה נמצא חסר בזה‬
                                              ‫לא אמרי' כיו שעומד לטבול ולהעריב שמשו‬
                                              ‫כטהור דמי‪ .‬דאלת"ה צ"ע בשוחט עומד וסכי בדוק‬

‫‪ȯ·„ ·Â˘È·Â .¯ÂÒÈ‡Ï ¯ÂÒÈ‡Ó ÔȘÈÊÁÓ Ôȇ ÔÈ Ú· Ï" ‰ Ì"·Ó¯·Â Ï" ‰ ‡È‚ÂÒ·  „˘ ‰Ó ‡"ΠÎ"Ù ·"˘ È"¯Ú˘ ·"Ù ‰"˘ ˘"˘ ÔÈÂÚÈ .Ê‬‬
                  ‫‪.‰ ˙‡ Ò 'ÈÒ Ï„‚ ¯Â‡ ˙"¢·Â (· ,·Ú) "ÔÈÂ‡Ï ÔÈ Ú" ˙Ó‡ ȯ·„ ,Ì˘ Ó"‰Î¯Ó '¯ „"·‡¯‰ ˙‚˘‰Ó Ì"·Ó¯‰‬‬
   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180