Page 179 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ מג ‪ËϘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫התיר עדות בעלי תשובה משו תחלתו וסופו‬ ‫תומו‪ .‬ובשג הוא עדות בשטר של גוי ואינו מקויי ‪.‬‬
‫בכשרות והיש"ש שלהי יבמות סי' כ"ה תמה על‬ ‫אע"כ מכתב הגזבר הממונה להגיד לאד ישרו ה"ל‬
‫הרא"ש בזה ומ"מ לא מלאו לבו לחלוק בזה וה"נ‬ ‫עדות מועלת בעדות נשי אפי' במכתב ובמתכוו‬

‫דכוותי' אלו דבריו‪.Á‬‬ ‫להעיד ומטע הנ"ל‪.‬‬

‫]‪[ÈÂ‚Ó ˙Â„Ú ˙Ï·˜Ï ‰¯Â˙‰Ó ¯ÂÒȇ ˘È ̇‰‬‬ ‫‪ ÈÊÁÂ‬לאצטרופי נמי מה שראה ר' שמעי' בספרי‬

‫‪ ‰ ‰Â‬בההיא דהרא"ש גופיה כבר הסכימו כל‬ ‫הערכי הנ"ל שליב חת ר' דניאל נמחק‪ .‬ואע"פ‬
‫שכתבתי שיש להסתפק אולי נמחק מחמת בריחתו‬
‫האחרוני' להתיר ועיי' ס' עזרת נשי סס"ק‬ ‫מ"מ העני משמע כמו שהראו לו בספר ההוא שבנו‬
‫ס"ב‪ .‬ועוד נחזה נשית לבנו בטע שהחמיר הרא"ש‬ ‫של ר' שמעי' מת ג באותו אופ ראה את ליב הנ"ל‬
‫כמו שתמה מהרש"ל זצ"ל‪ ,‬והטע כיו שמ התורה‬ ‫ולשו נמחק אפשר שאי ענינו ע"י העברת קולמוס‬
‫פסול א"כ אי לנו אלא מה שהתירו חכמי להדיא‪,‬‬ ‫אלא שכ יאמר שכבר נמחק ונמחה שמו מבי צבא‬
‫כי אולי ראו שסגי בתקנת עגונות להתיר ע"פ ע"א‬ ‫המלחמה ולהדיא אחז"ל רשעי נכתבי למיתה )ר"ה‬
‫ואשה ושפחה או גוי מסל"ת ורשע מסל"ת‪ ,‬אבל‬ ‫טז‪ ,‬ב( ומבואר שיש לרשעי ספר מיוחד הנקרא ספר‬
‫להשית רשע עד‪ ,‬או שאינו תחלתו וסופו בצדקות‪,‬‬ ‫של רשעי ‪ ,‬ומייתי ש"ס עלה קרא ימחו מספר אלו‬
‫זה לא צרי וסגי בהכי‪ ,‬וצריכי נמי לומר מה‬ ‫ספר של רשעי ‪ ,‬ונמצא שהכתיבה למיתה נקרא‬
‫שהתירו כ בשליח הגט כמבואר ברא"ש סו פ"ב‬ ‫מחייה מספר וה"נ דכוותיה‪ ,‬וא אפשר לפרש כ תו‬
‫דגטי ובש"ע סי' קמ"א סעי' ל"ד אפשר הת היו‬ ‫לא צריכי מטע ערכאות אלא מטע ע"א ישראל‬
‫צריכי' אותה תקנה משו עיגונא ולא בעדי מיתה‪.‬‬ ‫המעיד מפי גוי המסל"ת שהרי לא נתכוונו להראות‬
‫ונימא א"כ ה"ה ומכ"ש שלא להכשיר עדות ערכי‬
‫כשאינו מסל"ת משו אל תשת אפי' לא ישקר‪ ,‬כי‬ ‫לו אלא אגב אורחי הביט מחיקתו של ליב‪.‬‬
‫לא הצריכו לקולא זו‪ .‬וצריכי לומר לפ"ז מה‬
‫שהתירו שטרות בערכאות נכרי ולא חששו לאל‬ ‫‪ ÏÎÓ‬הלי טעמיה היה נ"ל להתיר אשת ליב בת ר'‬
‫תשת משו דהת היו צריכי' לאותה תקנה או משו‬
‫נעילת דלת כמ"ש תוס'‪ ,‬או משו שלו מלכות‪,‬‬ ‫דניאל הנ"ל מכבלי עיגו וא הואיל ולא‬
‫ואולי בעדות מיתה לא שיי זה ומנ"ל להקל‪ ,‬כ‬ ‫שמעתי עדיי מי שהתיר כיוצא בזה‪ ,‬ע"כ לא אתיר‬
‫עד שיסכי עמי אחד מגאוני הדור כי היכי דלימטי‬
‫צרי אני לומר להקי דברי הגאו הנ"ל‪.‬‬
‫שיבא מכשורי‪.‬‬
‫‪ ¯Ó‡Â‬אני לו יהיבנא ליה כל דבריו‪ ,‬נאמר כל זה‬
‫˘‪ ·Â‬הגיעני מכתב מהגאו מהר"מ באנעט אב"ד‬
‫בימי הראשוני שהיו טובי מאלו‪ ,‬א‬
‫עתה ידוע שכמה מאות מישראל כבר מתו בי צבא‬ ‫דק"ק נ"ש והמדינה יע"א והסכי להתיר ע"פ‬
‫המלחמה‪ ,‬וא לא נכשיר עדות ערכאות שלה איכא‬ ‫עדותו של ר' שמעי' לחוד‪ ,‬א יבורר שנמחק מטע‬
‫חשש עיגונא יותר ויותר מכל הנ"ל‪ ,Ë‬ע"כ במקומי‬ ‫מיתה‪ ,‬כי ה"ל ממש ע"א המעיד ע"פ גוי מסל"ת‬
‫אני עומד לזכות‪ .‬ומ"מ בהנ"ל חלילה לי לעשות‬ ‫דהכתיבה בפנקס שלה או המחיקה ה"ל גוי מסל"ת‬
‫מעשה א לא כפי הסכמת הגאו דמדינה א‬ ‫וישראל שראה כ ה"ל ע"א המעיד ע"פ גוי מסיח‬

‫להתלמד במקו אחר כתבתי‪.È‬‬ ‫לפי תומו‪ ,‬וככל מה שכתבתי לעיל‪.‬‬

‫‡‪ Ì Ó‬להתיר ע"פ עדות ערכאות שלה לחוד מבלי‬

‫מסל"ת אע"ג דלא משקרי‪ ,‬מ"מ לא נראה‬
‫להתיר משו אל תשת רשע עד‪ ,‬והרי הרא"ש‪ Ê‬לא‬

‫‪.‡ 'ÈÒ „ ÏÏÎ ˘"‡¯‰ ˙"¢ ‰‡¯ .Ê‬‬
‫‪.ÊÎ 'ÈÒ Ê"‰Ú·‡ È΄¯Ó ˙˘¯Ù ˙"¢ ‰‡¯ .Á‬‬

‫‪.˘"˘È‰ ‰ ‰Â ‰"„ „ˆ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Î"Π.Ë‬‬
‫‪,Ó"ÂÎÚÓ ˙Â„Ú ˙Ï·˜· ˘È ‡˙Èȯ‡„ Â‡Ï ¯ÂÒȇ˘ ,ÈÏ ËÂ˘Ù˘ ‰Ó· ÈÏ ÊÓ¯ ˙"ÎÓ :Ï"Ê Π'ÈÒ Ú"‰Ï ˘‡ ȯӇ ˙"¢· „ÈÓÏ˙Ï Â È·¯ Î"Π.È‬‬

‫‪,Ó"ÂÎÚÓ ˙Â„Ú ˙Ï·˜· Â‡Ï ˘È„ ÍÎ ÈÏ ËÂ˘Ù ‰È‰ ÌÈ·¯ ÌÈÓÈ "È È·Â‰‡ .ÔÓÈ‰Ó ‡Ï„ ‡Ï‡ ¯ÂÒȇ Ì¢ · Ôȇ˘ „È ¯Á‡ÏÎ ˙"ÎÓ ·˙ÎÂ‬‬

‫‡‪¯ÂÒ‡˘ ˙ÂËÈ˘Ù· ‰·Â˘˙ ÍÂ˙· Ï"ˆÊ ËÚ · Ì"¯‰Ó Ô‡‚‰ ÈÏ ·˙Î ‡"Ù˘ „Ú ,ËÂ˘Ù ¯·„ ÈÏ ‰È‰ Ó"Ó ,‡È˘Â˜ ‰Êȇ ‰Ê ÏÚ ÈÏ ‰È‰˘ ‡Ï‬‬

‫‪,„Â‡Ó ËÂ˘Ù ¯·„‰ „"ÚÙÏ Í‡ .È˙‡ˆÓ ‡Ï ˘"˘È· È˙˘ÙÁ ,Ï" Ó ÌÚË Ì¢ ·˙Î ‡Ï .˙ÂÓ·È ÛÂÒ ˘"˘È‰ Î"΢ Ó"ÂÎÚÓ ˙Â„Ú Ï·˜Ï‬‬

‫˘‪ÔΠ,Â"Ù¯ ˙"Ï ˙ÂˆÓ ÂÏ˘ ˙ÂˆÓ ¯ÙÒ· ÔÎ Ì‚ Î"Π,(˙Â„Ú 'Ï‰Ó È"Ù¯) ÌÈ Ù· Î"Πڢ¯ ˙Â„Ú Ï·˜Ï Â‡Ï ‰ ÂÓ ‰ÁÈ˙Ù· Ì"·Ó¯‰ ȯ‰‬‬

‫‪¯‡È· ¯·Î ,Ê"ÚÚ ˙ÂÁÙ‰ ÏÎÏ Á È · ˙ÂˆÓ ˜Ê ÏÚ Ìȯ·ÂÚ‰ Âχ Î"‡Â ,ÍÂ¯Ú Ò"˘ ‡Â‰Â ,ÂÓÚ Û¯ËˆÓ‰ ¯˘Î‰ ÂÏÈه ,„"ȯ ÔÓÈÒ ‚"ÓÒ ·˙Î‬‬

‫·˙˘‪¯ÓÂÏ ˘È ‰Ê ÈÙÏ ‡Ï‡ .ÌÈÓÎÁ „È· ÁÎ ˘È ÌÈÓÎÁ  ˜È˙ ,˙Â‡Î¯Ú Â¯È˘Î‰„ ‡‰Â .˘ÈÈÚÈ ÛÂ˙È˘ ÌÚËÓ ˙Âψ ˙‰ Ôȇ ÈÎ ‰˜„ˆ ÏÈÚÓ ˙·Â‬‬