Page 178 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‪ÁÏ‬‬

‫זה כעי ר"פ )גיטי יט‪ ,‬א( דאכשר שטרי פרסאה ע"י‬ ‫]‪[ÛÈÈÊÏ ˘È ȇ ÛȈÁ ‡Ï‬‬
‫תרי ארמאי זה שלא בפני זה‪ ,‬ששניה מעידי זע"ז‬
‫‪ È˙·Â‬פש גב שהשיי הזה איננו מקויי ומא‬
‫וה"נ דכוותיה‪.‬‬
‫לימא ל שהשרי חתומי עלה‪ ,‬דלמא‬
‫‪ ‡ÏÈÓÓÂ‬אזדא נמי פקפוק השלישי דרמב" מקפיד‬ ‫הצרה גופה זיי כדי להכשילה‪ .‬הנה כבר כתבתי‬
‫במקו אחר„ במ"ש רמב" ורוב פוסקי דבעדות‬
‫דוקא כתב ישראל אבל לא כתב גוי הנה‬ ‫נשי מכשירי שטר בלא קיו דאוקמוה אדאורייתא‬
‫הרב המגיד כ' בטעמו משו מסיח לפי תומו אמרו‬ ‫שצ"ע לכאורה דהא דמדאורי' לא בעי קיו טעמא‬
‫ולא כותב ע"ש‪ .‬והדבר תמוה מה לי מסיח או כותב‪.‬‬ ‫משו דלא חצי איניש לזיופא‪ ,‬והיינו מתובע‬
‫אבל האמת הוא משו דבעינ מסל"ת ובכתב א"א‬ ‫לנתבע‪ ,‬אבל בשטר שכתוב בו פלוני מת וחתו בו‬
‫להבחי א כתבו לפי תומו או במתכוו להעיד‪.‬‬ ‫פלוני‪ ,‬מאי חציפות שיי בזה א כתבו ראוב על‬
‫וכיו שבארנו שהערכי מהימ יותר במתכוו להעיד‬ ‫ש שמעו ‪ ,‬ומי יודע מי כתבו וזייפו‪ ,‬והעליתי לפרש‬
‫מלפי תומו ובכתב יותר מבע"פ‪ ,‬א"כ תו ליכא‬ ‫דהכי אמרינ דהא ה דמ התורה לא חיישינ‬
‫לזיופא איננו ברור דליכא שו אד בעול דחצי‬
‫למיחש למידי‪.‬‬ ‫לזיופא‪ ,‬דודאי איכא רמאי דמהדרי אזיופא‪ ,‬אלא‬
‫ארובא סמכינ דרובא דעלמא לא חציפי לזיופא‪.‬‬
‫‪ ÔÈÚÎÂ‬ראיה לסברא הנ"ל דערכי נאמ בעדות אשה‬ ‫וצ"ל שהוא רוב מעליא ואפשר אפי' רובא דרובא‬
‫ומוציאי ממו על רוב כזה כ צ"ל‪ .‬וא"כ הה"נ‬
‫במתכוו להעיד ובכתב הוא מתשו' הר" סי'‬ ‫בעדות נשי נהי דחציפות ליכא‪ ,‬מ"מ לא איתא‬
‫ג' הביאו ב"י סי' י"ז במעשה אשה א' שלחה שליח‬ ‫אינש בעלמא כלל דחשיד למיטרח לזיופא כדי‬
‫גוי להביא אגרת לבעלה המומר‪ ,‬וכשבא השליח‬ ‫להכשיל‪ ,‬לבד מחמשה נשי ואינהו הוה מיעוטא‬
‫אמרה גויה אשת המומר כי כבר מת בעלה‪ ,‬והל‬ ‫דמיעוטא ולא ניחוש להו‪ .‬זה נ"ל בכוונת רמב"‬
‫השליח אצל גזבר ושר העיר לית לו כתב עדות‬ ‫וסייעתו כי זולת זה לא זכיתי להבי כלל‪ .‬וא"כ אי‬
‫שעשה שליחותו ושמת אותו שהביא האגרת אליו‪,‬‬ ‫נ"ל לחלק בעני זה בי גופ שלנו לגופ שלה ‪.‰‬‬
‫ואמר הגזבר תחלה אחקור אחר הדברי א כני ה ‪,‬‬
‫וקבל עדות שמת וקברוהו‪ ,‬ואח"כ נת לו הגזבר כתב‬ ‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל דהכא כמקויי ועומד הוא שהרי כבר נזכר‬
‫ראיה להשליח שעשה שליחותו וחזר השליח אל‬
‫האשה‪ .‬ופסק הר" דאי היתר לאשה זו‪ ,‬כי אי כא‬ ‫לעיל שר' דניאל כתב לשר אחד משרי החיל‬
‫מסל"ת שהעדי שהעידו לפני הגזבר ע"י שאלה‬ ‫להודיעו מחתנו ליב והנה כתב הזה שלח לו על‬
‫הגידו‪ ,‬וג גויה אשת המומר שאמרה לשליח מת‬ ‫הדואר והשר השיב לו על הדואר וע"ג הכתב נכתב‬
‫בעלי מסתמא אי דר שתתחיל היא לדבר ע השליח‬ ‫לר' דניאל וג הגיע עדיו וש נאמר שעתיד להגיע‬
‫ולומר מת בעלי טר שישאל השליח על בעלה‪,‬‬ ‫טאטענשיי ככל מה דכתב ומפורש בטאטענשיי‬
‫ואע"פ שאי מפורש כ בדברי שליח שהוא התחיל‬ ‫שהגיע לידו אח"כ באמת‪ .‬והנה האגרת הלז אי צרי‬
‫מ"מ מסתמא כ היה מעשה‪ .‬אלו דברי הר" ז"ל‪.‬‬ ‫שו קיו כי כל כתב הנשלח על הדואר לבעלי‬
‫ידועי ומגיע מה תשובה לחזרה על הדואר הרי‬
‫‪ ‰˘˜Â‬תיפוק ליה שאפי' יהיו העדי כול כשרי‬ ‫הדבר ברור שהוא מבעליו ואי בו זיו כמוב לכל‬
‫מבי ואי צרי שו קיו ‪ .Â‬ונהי דעל עדותו של‬
‫ונאמני ‪ ,‬מ"מ הא אנחנו לא שמענו מפיה‬ ‫אותו השר אי לסמו כיו שלא הסיח לפי תומו וג‬
‫מאומה אלא השליח סיפר כ והא השליח הוא גוי‬ ‫איננו ערכי ממונה על זה מ"מ מסתיי שהוא בישר‬
‫והוא לא הסיח לפי תומו כי היה צרי להשיב שולחו‬ ‫לנו שכ יגיעונו טאטענשיי א נבקש אותו ממקו‬
‫דבר ולא נאמי לו כלל שהעידו העדי כ ‪ ,‬וצרי‬ ‫פלוני וכ הוה‪ ,‬נמצא תו ליכא למיחש למידי‪ .‬והרי‬
‫לומר שהיה כתוב כ במכתב הגזבר ולא היו צריכי‬
‫לשיחתו של השליח כלל‪ .‬אלא אכתי קשה מה היה‬
‫צרי לומר שהעדי לא הסיחו לפי תומ ‪ ,‬תיפוק ליה‬
‫שהגזבר גופיה כתבו ע"י בקשת השליח ואיננו לפי‬

‫„‪..ËϘ 'ÈÒ ·"Á· ÔωÏ ,‰Ó 'ÈÒ ,‰Ó˙ È ‡˘ „Ú ‰"„ ËÓ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ÔÈÈÚ .‬‬
‫‪‰˘ÚÓ‰ ‰˘Ú ˘ ˙‡ίڷ ÔÈÏÂÚ‰ ˙Â¯Ë˘Ï ‰Ó„ ‰Ê ÔÈ‡Â Ì„È ˙Á˙ ˙Ó˘ ÌȯÁ‡ ÈÙÓ ÔÈ„ÈÚÓ ÌÙ‚ Èίډ ÈÏÚ·„ Ú"ˆ :Á"·Á È˘Ϸ .‰‬‬

‫·‪.Ì‰È Ù‬‬
‫‪˙"‰Ó ‰˘Ó ¯·„ ˙"¢ ,Ìȯه ˙È· ÏÚ· Ì‚ ·˙Î Ô΢ ‡ˆÓ˘ ÛÈÒ‰ Ì˘Â ,‰Ê ÏΠ‰"„ ‰Ó 'ÈÒ È˙¯˙‰ Î"Ú ‰"„ „ˆ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Î"Π.Â‬‬

‫)‪.¯Á‡ ‰"„ ‚Ï 'ÈÒ (·"ϯ˙ ‡Â˜ÏÂÊ‬‬