Page 181 - 4

‫‪‡Ó˜ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫סימ מד‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫תנשא אשתו‪ ,‬וא מצאנו אנחנו כתוב בשטר אפי'‬ ‫שע הרי" שנדפס הרא"ש סביב הרי" ‪ ,‬ולא מייתי‬
‫ע"י עדי מת פלוני לא מהני אפילו מדרבנ ‪] ,‬דרבנ [‬ ‫רא"ש דברי הרי" כלל רק מפרש דבריו‪ ,‬וא‬
‫בהלכות קטנות שנדפס בש"ס אצל מסכתא סנהדרי‬
‫לא תקנו תקנות עגונות בזה לר' בו ‪.‬‬ ‫הכניסו המדפיסי דברי הרי" בתו דברי הרא"ש‬
‫והיו לאחדי ‪ ,‬ומי שאינו יודע סובר כי הכל דברי‬
‫]‪[¯Ë˘· Ì·˙Î ÈÙÓ‬‬ ‫הרא"ש וליתא‪ ,‬וכ הוא בכל הש"ס המדפיסי‬

‫‡‪ ‡¯·È‬בהג"ה מרדכי פ"ב דיבמות סי' )צ"ט( ]ק[‬ ‫הכניסו דברי הרי" בתו דברי הרא"ש·‪.‬‬

‫המעיי ש יבי דס"ל ברייתא דמסייעא‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬הכא בי הירושלמי דשלהי יבמות ובי ה‬
‫ליה לר' בו נמי בעדי עצמ שכ' לזכרו בעלמא‬
‫ואינ זוכרי עדות וס"ל דהאי מצאו כ' בשטר‬ ‫פסק דמי שאחזו איננו דברי הרא"ש אלא‬
‫אעדי עצמ דבריש' קאי‪ ,‬עדי שאמרו מת פלוני‬ ‫דברי הרי" ‪ ,‬וא הרא"ש לא חידש עליו כלו‬
‫תנשא אשתו וא ה עצמ מצאו שכתבו לעצמ‬ ‫והניחו סת ‪ ,‬וס"ל להטור אי לאו דפשיטא להרא"ש‬
‫מת פלוני א אינ זוכרי לא תנשא‪ ,‬אבל עדות‬ ‫דאי הכרע מסוגיא דמי שאחזו היה מתעורר וכותב‬
‫גמור אפילו לר' בו מהני‪ ,‬ור' ירמי' דמקיל אפילו‬ ‫כמ"ש הנמוק"י או הר" ‪ ,‬אע"כ פשיטא להרא"ש‬
‫בכותב לזכרו היינו עדי עצמ אבל עד מפי עד‬
‫תרי קולא בהדדי מנ"ל להקל אלו דבריו‪ .‬וצ"ל דס"ל‬ ‫שאי הכרע ולהחמיר וזה ברור‪.‬‬
‫בעלמא כר"ת‚ דשולח כתבו לב"ד כשר מ התורה‬
‫וכל השטרות דאורייתא ה ‪ ,‬ורק במעיד ע"פ כתבו‬ ‫]‪[Ô¯ÎÊÏ ·˙Î ˘ ·˙Î‬‬
‫לזכרו ואינו זוכר ]לא מהני משו [ דלא הוי ראוי‬
‫לבילה‪ ,‬וס"ל לר' בו אפילו בעגונה לא הקילו ולר'‬ ‫‪ È˙ȇ¯Â‬בב"ח וב"ש סקכ"ז שחשבו דהר" מפרש‬
‫ירמי' הקילו‪ ,‬א תרי קולא לא הקילו‪ .‬אבל למאי‬
‫דקיי"ל אפי' שטר הוה דרבנ „ וא"כ אס"ד דר' בו‬ ‫פלוגתת בכותב לזכרו דברי בעלמא‪,‬‬
‫מודה דעדות שטר מועיל בעיגונא משו קולא א‬ ‫וכעי ברייתא דכתובות כ' ע"א כותב אד עדותו‬
‫כותב לזכרו דלא הקילו מלגבי עדות ממו ור' ירמי'‬ ‫בשטר וכו' ע"ש ובתוס'‪ ,‬וס"ל דבהא פליגי אמוראי‬
‫ס"ל הקילו טפי מאי מייתי מברייתא דמסייעא לר'‬ ‫דירושלמי‪ .‬ולא נלע"ד‪ ,‬האמת כי הר" פ"ב דכתובות‬
‫ירמי' הא ר' בו נמי מודה דאקילו בעגונא ואכשרו‬ ‫ש מייתי תוספתא‪ ,‬יפה כח השטר שהשטר מוציא‬
‫מפי כתב הפסול מ התורה ומה סייעת' לר' ירמי'‬ ‫אשה מבעלה משא"כ עדי ‪ ,‬ויפה כח עדי שא‬
‫אע"כ ס"ל למרדכי הנ"ל כר"ת אבל למאי דקיי"ל‬ ‫אמרו מת פלוני תנשא מצאו כתוב בשטר לא תנשא‬
‫אפילו שטר הוא דרבנ א"כ לר' בו פסול כל שטרי‬ ‫וא אמרו מ"ש בשטר שמענו ושכחנו תנשא ע"ש‪,‬‬
‫ולר' ירמי' כשר הכל אפי' כותב לזכרו בעלמא‬ ‫וה ברייתא אדאורייתא קאי וקאמר שכותב הוא‬
‫דחז"ל בטלו די דמפי כתב בעגונה לגמרי ואפילו‬ ‫עצמו בשטר הרי את מותרת לכל אד הוה ספר‬
‫כריתות הכורת בינו לבינה‪ ,‬וא אומר הוא עצמו כ‬
‫עד מפי עד נמי כשר דלא פלוג‪.‰‬‬ ‫בפני עדי לא מהני‪ ,‬ויפה כח העדי שא אומרי'‬
‫בפיה מת או שו עדות דבר איסור מהימ ‪ ,‬וכשאינו‬
‫‪ ÔÈÈÚÂ‬תוס' יבמות קכ"ב ע"א ד"ה דחזו לי' וכו'‬ ‫זוכר רק מצא כתוב בכתב עצמו שכתב לזכרו והוא‬
‫אינו זוכר‪ ,‬אינו עדות מ התורה וכדאיתא בש"ס‬
‫שבתשובת ]מהר"מ[ אלשי סי' קי"ח וב"ש‬ ‫הת ‪ .‬אבל אפשר מדרבנ משו עיגונא הקילו‪ ,‬א‬
‫סו ס"ק כ"ט נדחקו בהמש דבריה ‪ .‬ופשוט דהא‬ ‫ברייתא לא מיירי מזה‪ .‬א ברייתא דהירושלמי‬
‫פשיטא דהאי פליגי מצאו כ' בשטר דלא חיישינ‬ ‫דמסייעא לי' לר' בו מיירי מדרבנ ‪ ,‬דיפה כח שטר‬
‫לצרה אי א"א לקיימו‪ ,‬דהיכי דא"א נותני אע"פ‬ ‫שטור ממשעבדי‪ ,‬משא"כ עדי ‪ .‬והחילוק הזה הוא‬
‫שאי מכירי כמ"ש בש"ס דיל ש וכהסכמת חלקת‬ ‫מדרבנ ויפה כח עדי משטר‪ ,‬שא אמרו מת פלוני‬

‫·‪ ȇ Âϯ 'ÈÒ ‡ ˙‡ ‚"‰˘· ‡"„ÈÁ‰ Ìχ ,ÂÓ 'ÈÒ Ô‰Î ÂÙ˜˙· Í"˘‰ Ì‚ Î"΢ (Âϯ ,‡ ÌÈÏ„‚ ˙ίÚÓ) ‡"„ÈÁ‰Ï ÌÈÏ„‚‰ Ì˘ ‰‡¯ .‬‬

‫‪ÒÙχ ·¯ ˙ÂÎω ¯ÙÒ· Á"Ó„ · 'ÚÒ ˘"‡¯‰Â Û"ȯ‰ ÈÏÏη "˜‰ ‰Ê· Íȯ‡‰˘ ‰Ó ‰‡¯Â .ÍÎ ÏÚ ˙Âȇ¯ ‡È·‰Â ‰Ê ÌÚ ÌÈÎÒÓ‬‬

‫‪.„ 'Ú‰ Ì˘ „„ ˙ÂÈÏ„·Â ,[Ï"Ê ÛÒÂÈ ¯˘‡ È·¯ ˘"Ú "¯˘‡ ‰Â " ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó] ‚Ò˘˙ ˙·Â˙Î‬‬
‫‚‪.Ô ÁÂÈ È·¯Â ‰"„ · ,· ˙·Â˙Î 'ÒÂ˙ 'ÈÚ ÂÊÁ„ ‰"„ · ,‡Ï ˙ÂÓ·È 'ÒÂ˙· .‬‬
‫„‪.„"‰ ‚"Ù ˙Â„Ú 'ω Ì"·Ó¯‰ ˙ËÈ˘ ȉÂÊ .‬‬

‫‪.‰Ê ¯Á‡ ‰"„ Êί 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ Â È·¯ ˙"¢·Â Ê 'ÈÒ ‡"΢˙ (Ô„ ÂÏ) ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ·Â È È‡˘ „ÂÚ ‰"„ ËÓ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‰‬‬